בחג הסוכות העתידי, לאור ההתגלות הגדולה של הקב"ה, יעלו כל הגויים לירושלים ויחוגו את החג. שמחת תורה, היום השמיני, מהווה את היום הראשון שהחתן והכלה נשארים לבדם, ולכן השמחה בו יתרה.

מרות שסוכות ושמיני עצרת הם חגים עוקבים, ובאים בזה אחר זה, ניתן להבחין שאין מדובר בחגים דומים. אם כן, יש לברר מה הייחודיות של שמיני עצרת, שמייחדת אותו על פני סוכות? בשביל לענות על כך, יש להסביר מה עניינו של שמיני עצרת.

בכל בוקר אנו מברכים את ברכת התורה שכוללת בקשה מיוחדת "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו". איננו מבקשים רק 'לדעת' את התורה ולקיים אותה,  אלא גם שעצם הלימוד יהיה ערב ונעים לנו.

בהתחלה רצה הקב"ה שבכל אחד מחודשי הקיץ יהיה מועד לעם ישראל. בחודש ניסן נתן לנו את פסח, באייר את פסח קטן, בסיוון את שבועות… וכך רצה להמשיך אך מכיוון שחטאנו בחטא העגל (בחודש תמוז) ביטל לנו הקב"ה את המועדים בתמוז, אב ואלול, ובחודש תשרי "השלים" לנו את המועדים שהיו אמורים להיות ולכן יש לנו בחודש תשרי שלושה מועדים: ראש השנה, יום כיפור וסוכות. ואיך יכול להיות שחודש תשרי משלים את החגים אבל הוא עצמו אין לו אף חג? ולכן קבע הקב"ה את שמיני עצרת שיהיה החג של חודש תשרי.

ישנה מצוה המוטלת על כל אחד ואחד לכתוב לעצמו ספר תורה. וכך נאמר בפרשת וילך: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם" [דברים ל"א, י"ט]. להלכה נפסק, שבקניית ספרי קודש יוצאים ידי חובת מצות כתיבת …

תורה ושירה Read More »

כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו הגמרא במסכת סוטה כותבת כך: "דרש רבא: מפני מה נענש דוד? מפני שקרא לדברי תורה זמירות, שנאמר 'זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי', אמר לו הקב"ה: דברי תורה שכתוב בהן 'התעיף עיניך בו ואיננו', …

זמירות היו לי חוקיך Read More »