קטגוריה: האזינו

מדוע יש צורך בעֵד על חטאי ישראל? האם ה' כביכול רוצה לומר לישראל 'אמרתי לכם', וזה כל תפקידה של השירה?!

השירה היא בעצם שליחת מכתב מכאן אל העתיד, אל הזמן בו – בכלל הסתר הפנים – ה' יהיה "מנוע" מלדבר עם ישראל. המכתב לעתיד טומן בחובו את הבעת הקשר בין ה' לישראל, הקיים באופן נסתר ועמוק גם בזמן הצרות.

האם – כפשט הפסוק – כל אדם ואדם מישראל חייב לכתוב לעצמו ספר תורה (או למנות שליח שיכתוב בעבורו), או שמא המצווה היא שלכל אדם מישראל יהיה ספר תורה בבעלותו?

במבט ראשון לימוד היסטוריה ככלי לעבודת ה' נראה כדבר מתבקש: ההיסטוריה טומנת בחובה לקחים רבים, וממילא לימוד ההיסטוריה מאפשר לנו להימנע משגיאות העבר. עם זאת, שני קשיים ניצבים בפנינו בלימוד הדתי של ההיסטוריה.

מה הם האופקים ההיסטוריים ששירת האזינו מקיפה אותם בהשוואה לאלו שמקיפות שתי הפרשות שעסקנו בהן בשבועות הקודמים?

רבי חנניא קורא בקול גדול את שם ה', ואינו מפחד להסתכן בשל כך. קריאתו מעוררת אותנו להביט בצורה יותר מדוקדקת על פרשת האזינו, ומתוך כך להבין את המניעים למעשהו.

התורה עצמה ציינה ששירה זו אמורה להיות עדות לבני ישראל: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" (דברים ל"א, י"ט)
זאת ועוד, התורה מוסיפה שהשירה הזו לא תשכח: "וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו" (שם, כ"א)
מה ייחודי כל כך בשירה הזו? מה יש בה שעוד לא הופיע בתורה?

אם יודע משה, כי יחטאו עם ישראל לאחר מותו, למה מעיד בהם את השמיים ואת הארץ?… מוטב יהיו שוגגים ולא יהיו מזידים!
ועוד, מה תועיל עדות זו, היא פרשת האזינו, שכל מטרתה להזהיר, אם ידוע שיחטאו ישראל ולא יזהרו?
וגם אם אתה מעוניין להזהיר מישהו, בכדי שיקח את דבריך ברצינות, כדאי שתדבר דברים נכוחים ולא בצורת שיר, ולא בשפה מליצית של דברי תוכחה מובלעים ולא כל כך מורגשים או מובנים.
ועוד, למה לוקח משה בתור עדים את השמיים ואת הארץ? הרי אומרת התורה, שלא מתרים אדם בעדים, אלא בשעת מעשה, וכרגע כולם צדיקים! אז למה מתרה משה את עם ישראל בעדים?

מה תפקידם של השמים, הארץ ושל כל הטבע כולו. הן כנמעני השירה, והן כמי שמתבקשים לתת גודל לא-לוהים – כלומר להצדיק את דרכי הנהגתו ולאשר אותם

"כאשר אנו מביעים את הערכתנו, לעולם אסור לנו לשכוח שהערכה הגבוהה ביותר איננה ביטוי של מילים בלבד, אלא היכולת לחיות על פיהם." 

שירת האזינו צריכה להיות שגורה על פינו כמו קריאת שמע, כי היא עֵדות. על מה תעיד "השירה הזאת"?

מדוע פונה משה אל השמיים בביטוי של האזנה ואל הארץ פונה משה בביטוי של שמיעה?

מדוע נדרשת שירה זו ביומו האחרון של משה, אחרי שכבר פירט משה לבני ישראל את הברכה, הקללה והתוכחה?

מפשט הפסוקים נראה שהם מכוונים לזמן שבו הקב"ה יסתיר את פניו מבני ישראל ולא יתגלה אליהם, כעונש על מעשיהם. תפקידה של השירה הוא להזכיר לבני ישראל שעל אף הסתרת הפנים, הקב"ה קיים.
ה"שפת אמת" קורא את הפסוקים בצורה מעט שונה. לדבריו, הסתרת הפנים אינה עונש. נהפוך הוא: הקב"ה מסתיר את פניו בתורה, והסתרה זו יוצרת עבור בני ישראל אפיק נוסף שבו יוכלו להיפגש עם הקב"ה: "והיכן גנזו? בתורה".

כשהאדם שב בתשובה, מתברר שהחטא מעולם לא היה חלק ממנו, מאישיותו. לכן הוא מצליח לנער את החטא מעליו, וניתן למחול לו על עוונו

1.      כתוב בפרשה שמשה אמר: "האזינו השמיים.. ותשמע הארץ". וישעיהו, הנביא, אמר: "שמעו שמיים והאזיני ארץ". ר' עקיבא שואל ומתרץ: מדוע אמר ישעיהו "שמעו שמיים והאזיני ארץ" בשינוי הסדר משירת "האזינו" של משה רבנו? ומתרץ. כשאמר משה את התורה ? …

מספר חידושים לפרשת האזינו קרא עוד

בתם פרשת האזינו מתרה משה בכל אחד מעם ישראל לצוות את הבנים לשמור, ולעשות את כל דברי התורה. ולא רק בגלל השכר המובטח בשל קיום המצוות, אלא: "כי לא דבר רק הוא מכם". אבל לכאורה, המילה "מכם" בפסוק היא מיותרת…

   על שירת האזינו ? שירה גדולה ואדירה ? אומר הספרי: "גדולה שירה זו שיש בה עכשיו, יש בה לשעבר, יש בה לימות המשיח, ויש בה לעתיד לבוא, ויש בה לעולם הזה ולעולם הבא". ואכן, דברי השירה זכו לפרושים רבים, …

"האזינו השמים..ותשמע הארץ" – על שמיעה והאזנה קרא עוד

בגמרא אמרו חז"ל  וז"ל: "מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר כי שם ד' אקרא הבו גדל לאלהינו", ובהמשך הגמרא  למדו מזה ששלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן, הרי שלמדו ממקרא זה חיוב ברכה הן על התורה והן על המזון, וזה …

"כי שם ד' אקרא הבו גדל לאלקינו" (לב, ג) קרא עוד

מפורסם הפתגם ?עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוטה בערפל?. בפרשת האזינו התורה מעלה תמיהה על התנהגותו המוסרית הירודה של עם ישראל ועל התרחקותו מהקב?ה ?הלה? תגמלו זאת עם נבל ולא חכםהלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך?. …

בלי עבר אין עתיד קרא עוד

 אחרי שמשה מסיים את שירת "האזינו" הוא אומר לעם ישראל (דברים ל"ב מ"ו): "שימו לבבכם לכל הדברים, אשר אנכי מעיד בכם היום, אשר תצום את בניכם, לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת".  ועל כך אומר רש"י: "שימו לבבכם ? …

האזינו – תמצית התורה כולה קרא עוד