שמיים וארץ

“כאשר אנו מביעים את הערכתנו, לעולם אסור לנו לשכוח שהערכה הגבוהה ביותר איננה ביטוי של מילים בלבד, אלא היכולת לחיות על פיהם.” 

“כתבו לכם את השירה הזאת”

שירת האזינו צריכה להיות שגורה על פינו כמו קריאת שמע, כי היא עֵדות. על מה תעיד “השירה הזאת”?

שמיים וארץ

מדוע פונה משה אל השמיים בביטוי של האזנה ואל הארץ פונה משה בביטוי של שמיעה?

מדוע נצרכה פרשת האזינו לאחר פרשיות התוכחה?

מדוע נדרשת שירה זו ביומו האחרון של משה, אחרי שכבר פירט משה לבני ישראל את הברכה, הקללה והתוכחה?

מה פשר הסתרת פניו של הקב”ה?

מפשט הפסוקים נראה שהם מכוונים לזמן שבו הקב”ה יסתיר את פניו מבני ישראל ולא יתגלה אליהם, כעונש על מעשיהם. תפקידה של השירה הוא להזכיר לבני ישראל שעל אף הסתרת הפנים, הקב”ה קיים.
ה”שפת אמת” קורא את הפסוקים בצורה מעט שונה. לדבריו, הסתרת הפנים אינה עונש. נהפוך הוא: הקב”ה מסתיר את פניו בתורה, והסתרה זו יוצרת עבור בני ישראל אפיק נוסף שבו יוכלו להיפגש עם הקב”ה: “והיכן גנזו? בתורה”.

על התשובה–לעשרת ימי תשובה

כשהאדם שב בתשובה, מתברר שהחטא מעולם לא היה חלק ממנו, מאישיותו. לכן הוא מצליח לנער את החטא מעליו, וניתן למחול לו על עוונו

מספר חידושים לפרשת האזינו

1.      כתוב בפרשה שמשה אמר: "האזינו השמיים.. ותשמע הארץ". וישעיהו, הנביא, אמר: "שמעו שמיים והאזיני ארץ". ר’ עקיבא שואל ומתרץ: מדוע אמר ישעיהו "שמעו שמיים והאזיני ארץ" בשינוי הסדר משירת "האזינו" של משה רבנו? ומתרץ. כשאמר משה את התורה ?

"כי לא דבר רק הוא מכם"

בתם פרשת האזינו מתרה משה בכל אחד מעם ישראל לצוות את הבנים לשמור, ולעשות את כל דברי התורה. ולא רק בגלל השכר המובטח בשל קיום המצוות, אלא: “כי לא דבר רק הוא מכם”. אבל לכאורה, המילה “מכם” בפסוק היא מיותרת…

"האזינו השמים..ותשמע הארץ" – על שמיעה והאזנה

   על שירת האזינו ? שירה גדולה ואדירה ? אומר הספרי: "גדולה שירה זו שיש בה עכשיו, יש בה לשעבר, יש בה לימות המשיח, ויש בה לעתיד לבוא, ויש בה לעולם הזה ולעולם הבא". ואכן, דברי השירה זכו לפרושים רבים,

"כי שם ד’ אקרא הבו גדל לאלקינו" (לב, ג)

בגמרא אמרו חז"ל  וז"ל: "מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר כי שם ד’ אקרא הבו גדל לאלהינו", ובהמשך הגמרא  למדו מזה ששלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן, הרי שלמדו ממקרא זה חיוב ברכה הן על התורה והן על המזון, וזה

בלי עבר אין עתיד

מפורסם הפתגם ?עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוטה בערפל?. בפרשת האזינו התורה מעלה תמיהה על התנהגותו המוסרית הירודה של עם ישראל ועל התרחקותו מהקב?ה ?הלה? תגמלו זאת עם נבל ולא חכםהלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך?.

האזינו – תמצית התורה כולה

 אחרי שמשה מסיים את שירת “האזינו” הוא אומר לעם ישראל (דברים ל”ב מ”ו): “שימו לבבכם לכל הדברים, אשר אנכי מעיד בכם היום, אשר תצום את בניכם, לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת”.  ועל כך אומר רש”י: “שימו לבבכם ?