אבני דרך

מי זוכר את ההתעוררות האלולית, בתרדמת החורף? מי זוכר את אבלות החורבן על ראש שמחת פורים? כיצד אנו יכולים להפוך את השפעת התקופה הזו, ותקופות אחרות בשנה, למשהו שיקנה מקום של קבע בתוכינו, ויהפוך להיות חלק מאיתו גם כשנהיה בצד השני של לוח השנה?

האם ייתכן חורבן שלישי? קריאת הברכות והקללות לפי שיטת רמב”ן בפירושו לתורה

הרמב”ן, במיוחד בפירושו לתורה, מציג באופן שיטתי פרשנות היסטורית לתורה. אנו נסקור מספר דוגמאות, ולאחריו נעמיק בפרשנותו לברכות והקללות והשלכותיה עלינו.

סוד הביכורים

הבעת תודה היא חלק מתרגול רוחני. היא פותחת את הלב ומפעילה מרכזי רגשות חיוביים במוח. תרגול קבוע של הכרת תודה יכול לשנות את הדרך של נוירונים במוח ולתעל אותם לתוך דפוס חשיבה חיובי יותר. מה שיאפשר לנו לפתח תצוגה גדולה ורחבה של חיינו. 

זמן וידוי מעשר בפירוש רש”י על התורה

בפרשת כי תבוא כו, יב על “כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית” פירש רש”י: “כשתגמור להפריש מעשרות של שנה שלישית, קבע זמן הביעור והווידוי בערב פסח של שנה הרביעית שנאמר ‘מקץ שלוש שנים תוציא’ וגו’ (ראה יד,

“אשרי אדם שומע לי”

בפרשת השבוע מופיעה סדרת ברכות וקללות. את הברכות פותח הפסוק “והיה אם שמוע תשמע”, ואת הקללות – “והיה אם לא תשמעון”. השמיעה היא המפתח. המדרש הולך בעקבות השמיעה אל פסוק במשלי המתאר את שכרו של השומע בקול ה’.

“אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין”

מדוע אדם אינו יכול למדוד את גורנו ואח”כ לברך שישלח ה’ ברכה במעשי ידיו?

"ולא נתן ה’ לכם לב לדעת..- ותן בלבנו בינה.." – התפילה לרצון

מה טיבה של טענת משה כי ה’ לא נתן לישראל לב לדעת, עיניים לראות ואוזנים לשמוע? האין בטענה זו משום פטור/הצדקה למריו של דור דעה שראה ניסים גלויים ורבים לנגד עיניו?

קצרצר לפרשת כי תבוא

גם בימינו אפשר לתת ביכורים

שין של תפילין

יתברך הבורא ויתעלה היוצר שנתן לנו את אות התפילין וכך נאמר בתורה: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך" אות זו שנצטווינו להניח על ידינו הכהה במקום התפוח שבזרוע, ועל הראש בגובהו של ראש במקום בו מוחו של תינוק

הכרת טובה

יסוד מצוות ביכורים הוא הכרת טובה – אדם יודע שהצליח לגדל את פירותיו בזכות הקב”ה, וכעת הוא מודה לו על כך. אבל יש לשים לב לאופייה של הכרת הטוב במצווה זו.

מצוות ביכורים

“והיה כי תבוא אל הארץ” – כניסתם של בני ישראל לארץ טומנת בחובה סכנה חמורה, ולמעשה סכנה משולשת

"ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" – כיצד נינצל מצרות

מהו המתכון להינצל מהקללות והצרות הקשות אותן מפרט משה רע”ה בדברי התוכחה פרשתינו?

על היהודים והיהדות

ברית הקללות והברכות נועדה להטביע בתודעתנו את ההבנה כי יהא אשר יהיה, לעולם לא נוכל לשכוח את יחסינו המיוחדים עם הקב”ה ולהתעלם מהם

"את ה’ האמרת היום" – ההאמרה שבפעולה

האם האמרת ה’ את עם ישראל מותנית בהאמרת ה’ ע”י ישראל?

"תחת אשר לא עבדת את ד’ אלקיך בשמחה ובטוב לבב" (כח, מז)

הרמב"ן על התורה כותב: כי התוכחה שבפרשת בחוקתי היא כנגד בית ראשון, והתוכחה שבפרשת כי תבוא היא כנגד בית שני, וצריך ביאור, שהרי חז"ל אומרים  בית שני חרב בגלל שנאת חינם ואילו כאן בפרשתנו התורה כותבת שהחורבן בא "תחת אשר

שמחה וראשוניות

בפרשת כי תבוא, מביא הבכורים לבית המקדש מספר “ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה’…” ומיד לאחר מכן נאמר “ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה’ אלה-יך ולביתך…” )דברים כו,ייא). הראשוניות מעוררת שמחה עצומה; פירות הבכורים

ברוך אתה בעיר

אומר המידרש על הפסוק “ברוך אתה בעיר” –  “בעיר- בשכר המיצוות שאתה עושה בעיר”. יש בני אדם שמקיימים תורה ומיצוות בביתם פנימה, אולם כאשר הם באים בין הבריות מתביישים הם בדתם שמא יאמרו עליהם שהם “חשוכים” או “שייכים לעבר” ולא

דבר תורה לפרשת “כי תבוא”

“ארמי אובד אבי וירד מצריימה” (כ”ו, ה’) אומר ה”אלשיך”: מפני שנהג לבן הארמי מנהג רמאי ונתן ליעקב אבינו את לאה לפני רחל, נתגלגלו הדברים שיוסף הצדיק לא היה הבכור – לפיכך כאשר עשה לו אביו כתונת-פסים עורר הדבר את קינאתם