הפטרת שופטים (ישעיהו נ"א:יב-נ"ב:יב) ממשיכה את סדרת נבואות הנחמה של הקיץ, אך גם מחזירה אותנו לנקודת המוצא שלהן. באם נתבונן בפסוקי הפתיחה של ההפטרה, נמצא דמיון מפתיע המתבטא במקבילות רבות, בינה לבין הפטרת "נחמו נחמו עמי".

ביסוד מערכת היחסים שבין הנביא לבין עם ישראל קיימת מצוַת עשה: "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!", ודרישה זו מחוזקת בהודעת העונש: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי – אָנֹכִי אֶדְרשׁ מֵעִמּוֹ!", ופירשה ההלכה עונש זה כמיתה בידי שמים.
האם ישנן מגבלות לדרישה זו לשמוע אל הנביא? האם ישנם דברים שבהם אין לשמוע בקולו?

מדוע דווקא חלקים אלו בחרה התורה לתת לכוהנים כתרומה על כל שחיטת בהמה?

מהסוף להתחלה- הכתוב מתייחס לעקרון הערבות ההדדית שחל על כל עבירה לאומית הנעברת בתחומי ארץ ישראל: "כי חטא ישראל". בלי קשר למי ובאיזו עיר, כולם צפויים להענש,(גם החוטאים וגם אלה שלא) אם לא יבקשו כפרה ומחילה ובמידה ולא יתבצע תיקון. …

"כי ימצא חלל באדמה" – חלל במובן בולען Read More »

לכאורה נראה שהיה הרבה יותר ראוי לפטור מהמלחמה אנשים אחרים: אדם בעל עשרה בנים, שאשתו חולה במחלה כרונית או שילדו מוגבל וזקוק לסיועו. במקרה שאחד מאלו ימות במלחמה, הדבר עלול להיות אסון גדול יותר, אך למרות זאת הם אינם פטורים ממנה. מדוע אפוא פטרה התורה אנשים שהשקיעו בדבר וטרם זכו ליהנות מפרי ידיהם? מהו מקורו של החשש שאדם אחר ישתמש באותו הדבר?

כל ה"רוע" וה"דין" שיש בתורה הינו אך ורק לתועלת ואף אם התועלת לא ידועה לנו -אנחנו בטוחים במי שנתן את התורה שהכל מדוייק וטוב וצודק ונכון.

האם בשביל להגיע למצרים צריך סוסים? ומה אם ניתן להגיע עם חמורים, אולי גם תכתוב התורה לא ירבה לו חמורים. ומה לגבנו היום?

מצד אחד, משמעות מיקום הסנהדרין בבית המקדש הוא ביטוי של הרעיון, לפיו בית הדין הגדול יונק את סמכותו מהקדוש ברוך הוא. להיות במקדש פירושו, כביכול, להיות לפני ה'. במילים אחרות, הסמכות הא-לוהית היא השורש של סמכות הסנהדרין. מאידך, ייתכן שמיקום הסנהדרין במקדש גם משקף את הרעיון שמשפט צדק הוא קיום במצוות ירושה וישיבה. לכן, ישנה חשיבות שהבית העליון של המערכת המשפטית נמצא בבירת ישראל – המרכז הפוליטי והדתי של היישוב.

"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובן נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" ( דברים יז. ח-ט) התחלת הפסוק בלשון רבים, המשך הפסוק "ואל השופט" בלשון יחיד. היה צריך להיות כתוב "ואל השופטים אשר יהיו בימים ההם"…?

על מי ועל מה מכפר דם העגלה הערופה?

ננסה לבחון את הפעמים שבהם מופיע הצירוף של 'הכהנים הלויים' בכל ספר דברים. כפי שנראה, קשה לבאר את הצירוף כאומר 'הכהנים שנבחרו מתוך שבט לוי', כפי שלעתים מציעים. לאור זאת, יתברר שלפנינו תפיסה חדשה לגמרי של מוסד הכהונה.

כל אדם דרך הסתכלות שונה, והשפעת נתונים חדשים על דעתו וממילא על עדותו, תהיה בצורה המיוחדת לו דווקא.

המעיין בפרשיית המלך שבספר דברים (י"ז, י"ד-כ') ומשווה אותה לתיאור המלכתם של שאול, של דוד ושל שלמה, ימצא, לכאורה, סתירה חריפה.

דומה שבמלחמות האחרונות אנו לומדים על הרחבה מסוימת של הציווי "אל ירך לבבכם".

המדרש מונה ארבעה תחומים שבהם עדיפים הצדקה והמשפט על עולם הקרבנות. יש לשים לב לכך שהצדקה והמשפט מופיעים במדרש כיחידה אחת. כל אחד מהם – הצדקה לחוד או המשפט לחוד – הוא חסר, אך עמידה על האמת ונתינה שלא בדין, למרות שהם סותרים במבט ראשון, הם שילוב מנצח.

מה פירוש להיות 'תמים'? בפסוקים עצמם מתואר, שהאוחז בתמימות הוא זה המתרחק מתועבות הקסמים והכשפים בהן נגועים הגויים. אולם, עדיין לא ברור מהי משמעותה החיובית של התמימות?

"לא ימצא בך… קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף… תמים תהיה עם ה' א-לוהיך… נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' א-לוהיך, אליו תשמעון". (דברים י"ח, י-טו) מו"ר הרב עמיטל שליט"א נוהג לומר שבעבודת ה' "אין פטנטים". צריך לעשות מה שצריך …

תמימות ופשיטות?! חכמה גדולה! Read More »

מדוע כעס שמואל על העם כשביקשו להמליך מלך אם בפרשתנו מתירה התורה את מינוי המלך, ואף קובעת את הקריטריונים להמלכתו, את האסור עליו ואת המוטל עליו?

מה פירוש להיות 'תמים'? האוחז בתמימות הוא זה המתרחק מתועבות הקסמים והכשפים. אולם, עדיין לא ברור מהי משמעותה החיובית של התמימות?

האם ההלכה אינה חוששת שעשיה מיראה תביא לפעולת נגד?

מדוע גילתה התורה את הטעם לאיסור לקיחת שוחד – "כי השוחד יעוור עיני חכמים" – ולא חששה שמא יכשל האדם בכך?

מתרגם אונקלוס: "שלים תהא בדחלתא דד' אלהך", היינו שלם תהיה ביראת ד', ומכלל זה שלא יירא מכל דבר אחר שכן אם הוא ירא מגורם נוסף, כבר אין יראתו את ד' שלימה. רש"י פירש: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור …

"תמים תהיה עם ד' אלקיך" (יח, יג) Read More »

והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יקוק אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם: (דברים י"ז יט). אחת ממצות המלך היא, שיכתוב המלך ספר תורה לעצמו, וספר זה יוצא ונכנס עמו …

מצות תלמוד תורה במלך ישראל Read More »

בפרשת שופטים, מלך ישראל מצטווה לכתוב לו ספר תורה, בו יקרא ויהגה כל ימיו. הקריאה המתמדת בספר התורה תגרום לו לירא ממלך מלכי המלכים ולשמור את כל מצוותיו במדויק: "למען ילמד ליראה את ה'… לשמור את כל דברי התורה הזאת …

כיצד בוחרים מנהיג? Read More »

בפרשת שופטים מצווים ישראל להקים מערכת משפטית. במדרש מצאנו נקודת מבט על עשיית משפט ביחס לתחומים נוספים בתורה: "זה שאמר הכתוב 'עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח'. 'כזבח' אין כתיב כאן, אלא 'מזבח'. כיצד? הקרבנות לא היו קריבין נוהגות אלא בפני הבית, …

הצדקה והמשפט – גדולים מהזבח Read More »

בפרשת שופטים אנו מוצאים את הציווי "תמים תיהיה עם ה´ אלוקיך". צריך להתמקד בנקודה מסוימת העולה מציווי זה. משמעות המילה "תמים" מבטאת אדם שלם,אדם שתוכו כברו, כלומר אדם אמיתי שחיצוניות שלו דומה למה שיש בו בפנים. אין הכוונה במשמעות זו להוציא …

תמים תהיה – תוכו כברו Read More »