ספר דברים ברובו חוזר על מעשים, אירועים, ומצוות, הכתובים בספרים שקדמו לו. בחזרה זו, “הואיל משה” רבינו לפני מיתתו לחזור ולבאר שוב את מצוות התורה, לבקשת בני ישראל. אך משום מה ספר זה מתחיל בתוכחה נסתרת, אך נוקבת, אל בני ישראל על כל אותם זמנים שלא נהגו כשורה. ניתן לכתוב ספר שלם על “כיצד ומתי ראוי להוכיח” בעקבות תוכחה זו, אך השאלה הבסיסית בפתיחה היא, מדוע משה רבינו פותח בתוכחה  לפני שחוזר ומלמדם שוב, מה בין תוכחה ללמידה..?

לפני שאנו מוכיחים את זולתנו, ראוי לנו שנבדוק אם אמנם ראויים אנו לכך והאם אנו מכירים את כללי התוכחה.

“אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל” הם המשך ישיר לדבר ה’ למשה עם בואם לסיני. על כן, “ואתם תהיו לי ממלכת כֹהנים וגוי קדוש – אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל”.

האם זהו איסור שבין האדם לחבירו, ויסודו הטיית הדין הנגרמת כאשר הדיין נוטש את דיינותו, או שמא זהו איסור שבין האדם למקום, ויסודו בכך שצריך הדיין להתגבר על פחדו מפני בשר ודם כאשר הוא עוסק בדין – במלאכת שמיים?

דברים של אמת, של עומק ושל יושר ניתן לומר מתוך תורה. הקשבה לדבר ה’ – רק היא מרפאת לשון ומאפשרת לומר אמירות. משה רבנו, שזכה לתורה, יכול גם לדבר.

ממה לפחד וממה לא לפחד

ההתמקדות בבחירת השופטים כדי לפתוח את חומש דברים, מלמדת אותנו על חשיבות הקמת בתי דין בישראל. בשורות הבאות, ננסה לעמוד על אופי חיוב הקמת בתי הדין, ועל השלכות הדברים לימים אלה. לשם כך, נסקור בקצרה את רשימת המאפיינים והתכונות הנדרשות מדיין.

מה עניינה של “מנחת שוא, קטורת תועבה היא לי” לחורבן הבית השני משנאת החינם, ומהעדרה של אחדות בעם ישראל?

מה ראה משה להוסיף ברכה משלו על ברכת ה’ שכבר נתנה בעבר לאבות?

שאלה נשאלת מקריאת פסוק זה והיא על איזה דבר מדבר הקב”ה?

משה ביאר את התורה לישראל בשבעים לשון. הוא רצה לומר לעם ישראל, שלתורה יש מה להגיד לכל תרבות ותרבות…

על תוכחתו של משה לישראל ומה ניתן ללמוד ממנה

בשכר מה זכה יהושע בן נון להנהיג את ישראל? אומר הגרי”ש אלישיב שליט”א, שיהושע זכה לקבל את הנשיאות מפני דאגתו לרבים, שהרי חז”ל אומרים:  “כאשר משה רבינו ביקש שירשו בניו כבודו אמר לו ד’ “בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה,…

ספר דברים הינו הספר האחרון בחמשה חומשי תורה. ספר זה הוא בעצם נאומו האחרון של משה, צוואתו הרוחנית הגדולה של מנהיג גדול שנפרד מן העם בערבות מואב. והנה אחת מבקשותיו הראשונות שביקש משה מן העם ממש בתחילת דבריו היא :”שמוע…

“איכה ישבה בדד העיר רבתי עם” (איכה א’\א’) – שלשה נתנבאו בלשון “איכה”, ואנו קורין נבואתם באותו פרק שחל בו תשעה באב: משה, ישעיה וירמיה. וירמיה, שראה אותם בניוולם, נבואתו קשה מכולם: “איכה ישבה בדד העיר”, נוטריקון – “איבה”, לרמז שהקשה…

אומר הכתוב “ה’ א-לקיך עמך לא חסרת דבר” (דברים ב’\ז’) – הרי לך סיבה ומסובב, מסובב וסיבה כאחת: אם אתה שמח בחלקך ו”לא חסרת דבר”, זוכה אתה להשראת השכינה, “ה’ א-לקיך עמך”. וגם בחילוף סיבה ומסובב: אם “ה’ א-לקיך עמך”, חש…

אומר הכתוב “כקטן כגדול תשמעון” (דברים א’\י”ז) מצינו בגמרא (שבועות ל”א\א’): מנין לשנים שבאו לדין, אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה (בגד יקר), שאומרין לו: לבוש כמותו או הלבישהו כמותך- ת”ל: מדבר שקר תרחק”. ורמז לדבר גם…

נאמר “ובדבר הזה אינכם מאמינים בה’ א-לקיכם: ההולך לפניכם בדרך…” (דברים א’\ל”ב,ל”ג). מהו “בדבר הזה” הגורם למצב של “אינכם מאמינים בה’ א-לקיכם”? זה “ההולך לפניכם בדרך”: בני ישראל, אשר עדיין שרדו בהם אמונות הבל, לא השכילו להבין כי מלך מלכי…

אומר הכתוב “דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה’ אותו אליהם”  (דברים א’\ג’): משמע מכאן, כי כל דברי התוכחה והמוסר אשר נאמרו להלן – נאמרו בציווי מאת ה’. ואם כך הוא, הרי גם דברי התוכחה הנאמרים להלן בפרשת…

כתוב “אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל” (דברים א’\א’): “כל ישראל” – שכלל משה את עצמו עם כלל ישראל, וכשם שהוכיח אותם – הוכיח גם את עצמו. ולא עוד, אלא שתוכחת עצמו קדמה לתוכחתן, כפי שמובא בילקוט שמעוני…