בשני מקומות דנה התורה בדיני הנחלה – בפרשת פנחס ובפרשתנו, אך ישנם מספר הבדלים בין הדינים המפורטים בשתי הפרשות הללו. בפרשתנו אין שום משמעות לשבטים: הארץ מתחלקת למשפחות, כל משפחה מקבלת חבל ארץ בהתאם לגודלה, ומיקום הנחלה נקבע בגורל. בפרשת פנחס, לעומת זאת, ההתייחסות היא שבטית בעליל: המשפחה אינה מוזכרת כלל, והחלוקה היא לאנשים בודדים ("במספר שמות").
אלה מסעי בני ישראל
המסע במדבר נועד לגבש כל השבטים לעם אחד, ולגרום להם להתמסרות למען הארץ. זהו גם האתגר בימינו, גיבוש העם ומסירות למענו ולמען הארץ.
ערי 'מקלט' – משמעות השם
ישנן במקרא יחידות ספרותיות בעלות ייחוד סגנוני מובהק: מופיעה בהן מילה מסוימת (כמו "מקלט") בצפיפות רבה, בעוד שמילה זו אינה נמצאת כלל, או שהיא נדירה ביותר, במקומות אחרים במקרא. הופעת המילה הזו באותה יחידה ספרותית – בדרך כלל כשהיא משמשת בה מילה מנחה – "צובעת" את היחידה בגוון לשוני מיוחד, ומעניקה לאותה מילה חשיבות יתֵרה, ולעתים חשיבות קריטית, להבנת היחידה הספרותית השלמה. דע עקא: מפני נדירותה של המילה, לא תמיד משמעותה ברורה. לעתים יש קושי לפרשה מתוך היחידה הספרותית עצמה, ללא הסיוע של הופעותיה בהקשרים מגוונים נוספים. אז מה משמעותה של המילה "מקלט"?
תכלית ותהליך
מדוע מפרטת התורה את כל מסעות בני-ישראל? איזו חשיבות יש לדבר זה? כלום לא עדיף היה לכתוב את נקודת המוצא ואת נקודת הסיום בלבד? הלא ממילא אין אנו יודעים מה קרה בכל אחד מן המקומות המוזכרים בפרשה, ומדוע אפוא מפרטת התורה כל מסע ומסע?
"אלה מסעי בני ישראל"
בפרשתנו, "אלה מסעי בני ישראל", מופיעה רשימת המסעות. כמה דברים יכולים אנו ללמוד מכאן.
שירת הגיאוגרפיה המקראית
ספר "מסעי בני ישראל" הוא שירה. השירה הזאת, הכוללת ארבעים ושנים מסעות, מלאה בשמות מקומות במדבר, שרובם אינם ידועים. מאחוריהם, מסתתרים סיפורים שלמים שלא סופרו על דור המדבר.
"מהור ההר תתאו לבוא חמת והיו תוצאות הגבול צדדה."
למה משתמשת התורה בפעלים אלו להגדיר את גבול קדמה מחצר עינן שפמה? וכן משתמשת בפעלים אלו בלבוא חמת וכן בהור ההר? למה התורה לא משתמשת שוב בפעלים אלו בהמשך כאשר היא רוצה להגדיר את גבולות ארץ הארץ שבדרום ובמערב? בעוד שבגבולות הדרום משתמשת התורה בפועל ונסב לכם הגבול, ועבר, ויצא, אך בשום מקום לא תתאו או התאוויתם?
כי אם בדם שפכו
מה הקשר בין רוצח שוגג למות הכהן הגדול? למה יש קשר ביניהם עד כדי כך שהאמא של הכהן הגדול הייתה הולכת לערי המקלט ונותנת אוכל ודואגת לגולים שם בשביל שלא יתפללו על הכהן הגדול- בנה -שימות? כי מכוון שמת הכהן הגדול יכולים הם לחזור בחזרה למקומם…
לו יצוייר שהרוצח בשוגג גלה לעיר מקלט ולאחר חודש ימים נפטר הכהן הגדול…לפי ההלכה על פי התורה הוא יכול לחזור למקומו!
איזה תיקון נעשה פה? האם רוצח בשוגג קיבל את עונשו? האם באמת היה לו זמן לחשוב על מה שעשה? לתקן את מעשיו, ולחזור בתשובה? האם גואל הדם "נרגע" ולא ירצה לרצוח אתו?
"לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
האמנם יש כאן רק רשימה גיאוגרפית של מקומות בהם עברו ישראל בדרכם במדבר, או שמא פרשת מסעי מלמדת משהו עקרוני יותר הנוגע למסע ישראל במדבר?
עיון בפרשה יראה כי אין כאן רשימה בלבד, אלא באמצעות תיאור המסע התורה מלמדת אותנו את מהות המסע במדבר.
הגעת ליעד
בני האדם נוטים לתת מקום משמעותי למטרה, ליעד, ופחות מקום לתהליך, לדרך, ולמסע כולו. אנחנו נוטים לשאול מה השורה האחרונה? מה המטרה של כל זה.. התורה מלמדת אותנו לתת מקום לתהליך.
בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ: חתימתו של ספר במדבר
מצד אחד, העם עדיין מחוץ לגבולות ארץ כנען המובטחת, ולכן עליו עדיין לעסוק בהכנות אחרונות לסיום המסע. מאידך, כיוון שבסופו של דבר העם התנחל בחבלי ארץ אלו, נהפכו גם הם לאחוזתם.
"ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם"
בפרשת מסעי מופיע ציווי מיוחד על משה, לכתוב את מסעי בני ישראל. כתיבה מיוחדת זו מצטרפת לרשימות נוספות שנצטווה משה לכתוב, בפרשת מלחמת עמלק ("כתוב זאת זיכרון בספר") ובספר מלחמות ה' (המוזכר בפרשת חוקת). רשימות אלו מסייעות לדעה ש"תורה מגילות …
חוק האוויר הצח
בטרם נפרד משה מן העם, דאג להם… לאוויר צח. לפני שחתם את מסכת חייהם במדבר, הורה להם פרק בהליכות איכות חיים סביבתית. אף לימדם, כיצד יגשימו איכות חיים זו בפועל, בבואם לבנות ערים בארץ היעודה, בעבר הירדן מערבה.
המסעות שעוברים על כל אחד מאיתנו
אין עצה טוב לחיים טובים והמתקד הדינים – אלא עסק התורה וצעקה ותפילה להשי"ת, וצדקה לעמלי התורה/
חשיבות הדרך
מדוע חשוב לנו לדעת מהו בדיוק המסלול אותו עבר עם ישראל במדבר?
הרגישות לחיי אדם
כאשר ישנו חוסר רגישות לחיי אדם, הדבר בא לידי ביטוי הן ברוצחים בשוגג הן ברוצחים במזיד. אם ישנם רוצחי מזיד רבים, ישנה אווירה כוללת של חוסר רגישות לחיי אדם. למחרת, חוטב העצים אינו בודק את גרזנו שבע פעמים, אלא פעם אחת בלבד. המרחק מכאן ועד לחברה שיש בה זלזול כללי בערכם של חיי אדם קצר הוא.
העוצמה שב'דרך' אל המטרה
חשוב לאדם לתכנן את עתידו, אך לא להסתכל על ההווה כמקדם העתיד גרידא, אלא לראות את חשיבותו המיוחדת של ההווה בפני עצמו
תכלית ותהליך
מדוע מפרטת התורה את כל מסעות בני-ישראל? איזו חשיבות יש לדבר זה? כלום לא עדיף היה לכתוב את נקודת המוצא ואת נקודת הסיום בלבד?
"עד מות הכהן הגדול" – האם ניתן לעשות רע בטעות?
מה גורם לחטוא בשוגג? למה הרוצח בשגגה יושב בעיר מקלט עד מות הכהן הגדול? ומדוע רוצח ללא שום כוונת זדון מכונה "רוצח"?
"והורשתם את הארץ וישבתם בה" (לג, נג)
דעת הרמב"ן שהדר בא"י מקיים בכך מצוות עשה מן התורה מן הפסוק דלעיל. וקשה מדוע אין מברכים על מצווה זו כשם שמברכים על כל המצוות? ויש לתרץ שבברכת המזון (בברכת הארץ) כשאנו אומרים "נודה לך… על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה …
"לכל מקום יש שם"
כתוב בפרשתנו: "אלה מסעי בני-ישראל אשר יצאו מארץ מצרים … ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' … ואלה מסעיהם למוצאיהם … ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה: ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ: ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה: ויסעו מלבנה ויחנו …