מדוע המקושש לא יכול היה להתגלח בתער במקום לקושש עצים?

כיצד מצוות ציצית היא זו שמוכיחה לעם ישראל שעוד קיים הקשר בינם לבין ה'? איך היא מעידה על המשך חובת קיום המצוות גם שאין עתידים לבוא ארצה?

כך שולחים מרגלים לרגל את הארץ? 12 איש, שמסתובים בכל הארץ במשך 40 יום לאורכה ולרוחבה, ונושאים עמם ענבים ותאנים, לבושים בלבוש שונה, מדברים בשפה שונה, משלחת כזו לא באמת ניתנת להסוואה!

השוואת הסיפור בפרשתנו לסיפור המרגלים ששלח יהושע אין בה כדי לחזק את התפיסה הצבאית של פרשתנו, אלא אדרבה, יש בה כדי ללמד כי המטרה של שליחת המרגלים בפרשתנו שונה לגמרי.

מהי סיבת ההבדל בתגובת ה' לשני החטאים – חטא העזל וחטא המרגלים?

הפחד הוא דבר משתק. הוא נוטל את שמחת החיים וזרימתם הטבעית. מצד שני, הפחד הוא דבר טבעי לאדם, ולא קל לברוח ממנו, להתעלות מעליו. מה יש לתורה לומר על כך?

איך בתודעה היהודית הפכה פרשת שלח, פרשת ה'תיירים', לפרשת 'המרגלים'? מדוע מופיע כך הדבר בשיעורים ובשיח, בבתי הכנסת ובמרחבי העולם התורני? האם יש הבדל משמעותי בין שני הפעלים? בנוסף, מדוע נשלחו ה'תיירים', ומי ביקש זאת?

כאשר עם ישראל שומע את מסקנות הבדיקה של המרגלים, הוא מבין שיש עליו להילחם עם עמים חזקים ותקיפים, בחלקם גם ענקים מפחידים. הוא מפחד, כמו שכל אחד מאיתנו היה מפחד. ואם נוסיף לזה גם את עצם היות עם ישראל עם של עבדים, אשר לא מלומדים במלחמה, המגיעים רק עם תרמילים וללא כלי נשק, מטופלים בנשים וילדים קטנים מובנת השאלה שלהם: "ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה" (במדבר יד.ג) למה הקפיד עליהם ה' עד שרצה להכרית את כל העם ולהוציא עם חדש מזרעו של משה?

איך יכול להיות שנח יתן לבנו הקטן, כנען, את חברון, שהיא פי שבעה יותר טובה ומוצלחת מצוען אשר נתן למצרים?

נאמר בתורה, "שלח לך אנשים, ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל.."
למה קורא הקב"ה לארץ ישראל ארץ כנען?

אם כבר התפלל משה על יהושוע, למה לא התפלל על כל שאר המרגלים? ולפחות היה מתפלל גם על כלב…

אנשי מודיעין אמורים להביא עובדות בלבד, ולא הערכות. ההחלטות המעשיות נתונות לידי המפקד. משה שלח מרגלים וביקש מהם לראות "אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב" (במדבר י"ג, יח) ועוד סדרת שאלות אינפורמטיביות. את התשובה – העובדתית היבשה – היה אמור לקבל משה לבדו, והוא ורק הוא היה אמור לשקול את הנתונים ולהחליט אם יש לו את הכלים להתמודד עם המצב, להעריך את הכוחות העומדים ברשותו ואת היכולת שלהם להתמודד עם הזירה.

הקשרו של סיפור זה לפרשתנו אינו מובן, ובפרט קשה – מדוע בחרה התורה להציגו באמצע רצף של מצוות שלכאורה אינן קשורות לחטאו?
מה ראתה התורה לספר סיפור על חטאו של אדם יחיד, ומדוע חשוב להקדיש לכך פרשייה בתורה, הרי סביר להניח שסיפור זה לא היה המקרה היחיד בכל שנות הנדודים במדבר של כישלון אדם בחטא, אלא שהתורה לא ראתה 'עניין לציבור' בפרסומם של מקרים אלו. אם כן, מה העניין מיוחד בסיפור זה שבגללו החליטה התורה לספרו?
חטאו של האיש – "מקושש עצים ביום השבת" – אינו ברור: מהו 'קישוש עצים' ומשום איזו 'אב מלאכה' נאסר הדבר בשבת?
האם שונה עונשו של המקושש מכל מחלל שבת אחר, ומדוע דווקא לגבי המקושש התלבטו – "מה יעשה לו"?

מקום הכי גבוה שיהודי עומד בו במהלך היום, אל מול עולם אצילות, בסיום תפילת שמונה עשרה, רגע לפני שאנחנו יוצאים מלפני המלך, אנו מוסיפים עוד בקשה קטנה, "אלקי, נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה…", להראות כמה חשובה הזהירות בענין שמירת הלשון, שאנו מוסיפים אותה בשיאה של תפילה.

אדם נורמטיבי מרגיש שהוא חי כאן בעולם, במציאות שהיתה ותיהיה, ואנחנו מסתכלים לכאן.. ולשם.. ולומדים את המציאות. כלומר המבט הוא נטראלי, ולאחר שאתה רואה, אתה יודע, לומד, מביע דעה, וכו'. אך בפרשת שלח אנחנו מגלים המבט מתהפך, אנחנו לא מרגישים בעקבות מה שאנחנו רואים, אלא, אנחנו רואים את מה שאנחנו מרגישים.

מקרב שלל התלונות שהטביעו את חותמם על דברי ימי העם, מיתמר חטא המרגלים, שגזר את גורל הדור כולו למות במדבר. ברם, מעיון בנוסח התלונות במהלך תקופת הנדודים, לא ברור עד הסוף מדוע אף כאן העניין לא זכה לתגובה סובלנית יותר. מדוע לא הגיעה תגובה שלמחרת העונש תאפשר את התאוששות העם, והמשך דרכו לאור הכרתו בטעותו.
לשם הבנת הענין, נבקש להרחיב את מבטנו על נושא התלונות כולו.

זו היתה שליחות מודיעינית לגיטימית, המקובלת על כל צבא, העומד בפני משימות כיבוש.
אולם, החטא היה כרוך בעקבי מרגלי המדבר. חטא, שהוליד את המשבר הגדול, שגרם למות כל הדור ההוא, לנדודים במשך ארבעים שנה ולתוצאות, שעוד ניכרו שנים רבות לאחר מכן.

נחלקו הפרשנים בהערכת סיפור המרגלים ששלח יהושע ליריחו. מפשט הכתוב נשמעת ביקורת על שליחת המרגלים ועל ביצוע המשימה מצדם. הפסוק "וילכו ויבואו בית אישה זונה ושמה רחב וישכבו שמה" אינו נשמע מחמיא, במיוחד לא כהכנה לקראת משימת הקודש של כיבוש …

המרגלים ששלח יהושע Read More »

לכאורה, מתשובותיהם עולה כי המרגלים דבקו בכתב מינויים והשיבו על השאלות שהציג להם משה בטרם צאתם. ומכאן יש לשאול: מדוע נענשו? האם היה עליהם לעוות את המציאות שראו בעיניהם? והרי אם היו נוהגים כך, היו מועלים בתפקידם.

כיצד ייתכן שכל עם ישראל לא יקיים אף מצווה מהמצוות שציווה ה'?

מצבים שבהם חיי האומה נמצאים בסכנה ? בין פיזית ובין רוחנית ? דורשים נקיטת יוזמה החורגת מהכללים הרגילים ומהסעיפים הקטנים והחישובים שהם מולידים.

שלוחי מצווה פטורין מקיום מצוות. יהודי שנמצא בדרך לקיים מצווה אחת ופגעה בו מצווה בדרכו – הואיל והוא כבר בדרך לקיים מצווה קודמת, נדחית מפניה המצווה החדשה. ומדוע? הרי הוא אינו עוסק במצווה ממש ומדוע ייפטר?

מדוע רחב משקרת בשביל שני המרגלים שהיא אינה מכירה?
נראה, שרחב נחשפה כעת להתנהגות אחרת לגמרי – המרגלים סומכים עליה. היא פתאום מגלה עולם של נאמנות, עולם שבו הכסף הוא לא הדרך היחידה שמניעה אנשים לפעול, עולם שבו אנשים מוכנים למסור את גורלם ביד האחר. המפגש עם עולם שכזה מפעים אותה, והיא משנה את התנהגותה.

פרשתנו הפותחת בציווי ה':"שלח לך אנשים.." לא מתארת את בקשת עם ישראל שקדמה למשלוח המרגלים. מדוע?

יחד עם שמירת ה'תיירים' שלנו מפני שכחת ה', באה היראה. אולם בזכירת ה' והמצוות מגיעה ליהודי גם שמחה וקשר ברמה כזו, שכל יסורי גיהינום אינם נחשבים לידה כלל. ההתעטפות הפשוטה הזו, שאפשר לקנות בכמה פרוטות – יש בה נגיעה בעולם שבו אין דרגות ומחיצות, שהיא קורת רוח השקולה כנגד כל התענוגים העליונים, ולכן המלאכים יכולים רק לקנא בה.

יש להפוך משבר וקריסה לשעת-מעבר ויצירה, ודווקא מתוך העובדה שהברית איננה מתגמלת ? לבנות את הדור הבא מבחינת רוחנית, ולהכינו לקראת מימוש הברית והישגיה.

כיצד אנשים חשובים וגדולים שנבחרו בקפידה ע"י משה ובהסכמת ה', פחדו כל כך, ולא האמינו בהבטחת ה' ובכוחו להכניסם לארץ ישראל?

הקטע המופיע בסיום פרשת השבוע, פרשת ציצית, מוכר לנו כקטע האחרון שאותו אנו אומרים בקריאת שמע, וזאת בשל סיפור יציאת מצרים המופיע בו. ואולם, יש מקום לשאול מדוע דווקא פרשה זו נכללת בקריאת שמע, ולא פרשות רבות אחרות שבהן מצויה הזכרה של גאולת מצרים.

כתוב בפרשת שלח לך, בפרשת המרגלים, שמשה רבינו היה מפחד מההשפעה הרעה של המרגלים על יהושע בן נון, ולכן התפלל עליו והחליף את שמו מ'הושע' ל'יהושע' לאמר "יה יושיעך מעצת מרגלים".  שואלים חז"ל, אם משה רבינו חשש פן ישפיעו לרעה …

יה יושיעך – יו"ד איש, ה"א – אשה Read More »

בפרשת המרגלים ראוי להתבונן בדמותה של רחל אמנו והשפעתה על מעשה המרגלים ולדורות.
ראשית, רחל נקברה בדרך אפרת היא בית לחם ולא במעת המכפלה יחד עם שאר אבות ואמהות האומה ונשאלת השאלה מדוע?
שנית, עלינו לשאול מה ראה כלב בן יפונה להשתטח על קברי אבות דווקא ולא למשל לתת צדקה אן מעשה אחר שיגן עליו מפני עצת המרגלים?
ושלישית. כיצד האות י' שמשה הוסיף ליהושע הצילה אותו מאותה עצה רעה?

רמזים למצוות חלה: 1.ח- חלק, ל- לעלום, ה-הבא.מצאנו שמצוות הפרשת חלה היא סגולה מיוחדת לרשת חלק לעולם הבא. 2. חלה מורכבת מ- חל, ה'. זאת אומרת, שמצווה זו מקרבת את קשרינו עם הבורא. 3. "חלה" היא בגימטרייא = ל"בא גואל", …

על מצוות חלה Read More »

משה שולח שנים עשר מרגלים- אחד מכל שבט- כדי לתור בארץ ישראל ולהכיר את תושביה לפני הכניסה אליה. לתור, כלומר לחפש. המרגלים חוזרים לאחר 40 יום ובפיהם שבחים רבים על הארץ, אך גם רעות דיברו. עם ישראל מתלונן ורוצה לשוב …

ארץ אוכלת יושביה Read More »

כשהאדם מעריך את עצמו פחות ממה שהוא באמת, הוא נתפס למחשבה מוטעית שגם הזולת מסתכל עליו כך.

מה בדיוק משקלה הסגולי של הציצית הגורם לה להיות שקולה כנגד כל המצוות? מה מסמלת מצווה זו שגורם לה להיות שקולה כנגד כל המצוות כולן?

יש לדייק בפרשת ציצית שכן נכפל בה הציווי לקיום המצווה ע"י ראיה זכירה ועשייה, ועוד הרי פירוש המילה ציצית הוא לשון ראיה והבטה כמו שנאמר  "מציץ מן החרכים", וגם פירוש המילה ראיה הוא מלשון הסתכלות והתבוננות אשר פירושו גם ראיית …

"והיה לכם לציצית, וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם… למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי…" (טו, לט –מ) Read More »

איתא במדרש "מפני מה נכשלו המרגלים בחטא המרגלים? מכיוון שהימים ימי ביכורי ענבם וזהו שכתוב: 'ותצפנהו שלושה ירחים'" נשאלת השאלה הגדולה מה הקשר. עונים המפרשים על המדרש: ביכורי ענבם – קח אות אחת קודם (ביכורים- מוקדם) למילה ענבם (חסר יו"ד),לדוגמא: …

"ותצפנהו שלשה ירחים" Read More »

רש"י הקדוש כותב בתחילת הפרשה (בשם מדרש תנחומא): "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר". ומבואר שאילו היו מתבוננים בעונש שקיבלה מרים על הלשון הרע שדבריה על משה …

סמיכות פרשת מרים לפרשת המרגלים Read More »

לאחר מחלוקת קרח ועדתו מצוה ה' את משה להפוך את מחתות האנשים שחטאו לציפוי למזבח, ולא ברור מדוע זכו מאתיים וחמישים איש אלו שהיו במחלוקת קרח ועדתו, שדווקא מחתותיהם ייעשו ציפוי למזבח הקדוש? הנצי"ב מוולוז'ין מבאר שרצון 250 איש אלו היה …

מחתות החטאים – ציפוי למזבח Read More »

"וישלח אתם משה … על פי ה´ כלם ראשי בני ישראל המה" [במדבר יג ג] המרגלים ששלח משה נשלחו על פי ה´ והתורה מעידה עליהם כי "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה" ואילו במרגלים ששלח יהושע לא נאמר "על פי …

המרגלים והאחדות Read More »

שתי תנועות עממיות נולדות בפרשה. התנועה הראשונה היא תנועת היאוש, תנועת החזרה למצרים: "ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה" (י"ד,ד), שנוצרת אחרי הדיווח מודיעיני הראליסטי ו"אוביקטיבי" של המרגלים על "ארץ אוכלת יושביה". העונש הקשה שניתן לעם (מות כל הדור …

המרגלים והמעפילים Read More »

אחד ההבדלים המשמעותיים בין סיפור המרגלים בחומש במדבר לסיפור בחומש דברים, הוא מי ששלוח את המרגלים. על פי במדבר הקב"ה הוא זה שמצווה לשלוח את המרגלים, ואילו בספר דברים עם ישראל הוא זה שמבקש לשלוח אותם. איך זה יתכן שיש …

מי שלח את המרגלים? Read More »

שני אנשים לא נסחפו אחר המרגלים וכל אחד בא בדרך שונה מחבירו.ניתן לראות הבדלים באופן שבו מתארת התורה את כלב ואת יהושע ואת אופן התנהגותם: על יהושע נאמר כבר בהתחלה "ויקרא משה להושע בן-נון יהושע". על כלב, לעומתו, אין אנו …

כלב ויהושע Read More »

ידוע שחטאם העיקרי של המרגלים היה לשון הרע שהוציאו על ארץ ישראל. עם זאת, הרבה פירושים מנסים להסביר מה גרם להם להגיע לידי החטא הזה, ואיך הצליחו לסחוף את העם אחריהם. ה"חפץ חיים", ה"מומחה" לענייני לשון הרע, מנסה להסביר בספרו …

חטא המרגלים Read More »