הלויים והבכורים

מדוע ה’ לא ציווה את משה במפורש כבר מההתחלה למנות את כל ישראל פרט ללויים, שאותם אין למנות? מדוע הוא מצווה את משה לפקוד את “כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (א’, ב’), משמיט את נשיא שבט לוי מהרשימה, ורק לבסוף מורה במפורש שלא לכלול את הלויים במפקד?

משתמטים עליך ישראל

מדוע לא יגויסו גם בני שבט לוי לצבא כדי ללחום יחד עם אחיהם? והלוא כשהיה נראה למשה שבני גד ובני ראובן מנסים להתחמק מהמלחמה, הוא פנה אליהם: “האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!” (במדבר ל”ו, ב’).
לכאורה, בני גד וראובן היו צריכים להשיב: ‘הלוא גם שבט לוי אינם יוצאים למלחמה, אם כן מדוע אתה מטיף לנו מוסר?’ אלא שהם, כמו יתר חלקי העם, ידעו את התשובה האמיתית וכיבדו אותה.

מדוע קדמה פרשת במדבר לפרשת נשא?

לכאורה, ספר במדבר היה צריך לפתוח בפרק ז’: “ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן” – באחד לחודש הראשון בשנה השנייה, כהמשך ישיר של ספר שמות. באופן מפתיע, התורה בחרה לפתוח את הספר בפקודי בני ישראל והלוויים, להמשיך באוסף פרשיות הכולל את שילוח הטמאים מהמחנות, פרשיות הנזיר והסוטה, אשם הגזלות וברכת הכוהנים, ורק אז להזכיר את קרבנות הנשיאים עם חנוכת המשכן. מדוע סידרה כך התורה את הפרשיות?

החשיבות שבתהליך

לדברי הרמב”ן, ניתן לקבוע כי מלבד מספר מצומצם של מצוות, המצוות הכתובות בחומש הן מצוות הנוהגות לשעה בלבד ולא לדורות. קריאת דברים אלו מעוררת שאלה נוקבת: מצוות אלו, שנהגו לשעה בלבד לפני כמה אלפי שנים – מה משמעותן בשבילנו, אנו העומדים פה היום?

ודגלו עלי אהבה

בפרשת השבוע מצווים ישראל לחנות איש על דגלו.
הדגל מסמל את ייחודו של הלאום או של השבט, אך חז”ל מצאו בלשון זו רמז לדבר נוסף.

על האדם וסביבתו

שני מדרשים מתוך במדבר רבה מובאים בספר ‘בעל שם טוב’ על פרשתנו. שניהם מובאים בדברי הבעש”ט בנוגע ליחסו של האדם לחברה שסביבו בעבודת ה’.

קדושת הדומם כנגד בריאת העולם?

נראה שהתורה מייחסת קדושה לדומם יחד עם קדושת האדם. וכי מה זה משנה לקב”ה באיזה אבנים בונים את המזבח?

כבלע את הקודש

יתברך היוצר ויתעלה הבורא בנותנו ללווים את מצוות הלא תעשה הזו. איסור מיוחד ניתן לשבט לוי וכך כתוב “ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו” כך מסתיימת פרשת במדבר. אנו נשאל מה עומד במהות האיסור הזה והאם הוא גם לכהנים?

"איש על עבודתו ואל משאו" – האחריות לשימור העיקר

כל אחד מבני קהת הלווים שהיו אחראים על נשיאת כלי הקודש בכתפם היה מתמנה ע”י הכהנים איזה כלי לשאת, ועל הכהנים היה להעמיד כל קהתי לצד הכלי שעליו לשאת. מדוע? האם מדובר בציווי שתכליתו סדר ארגוני בנשיאת כלי הקודש? או שמא יש תכלית נוספת?

"איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל" (ב, ב)

אומר המדרש  "חיבה גדולה חיבב הקב"ה את ישראל שעשאן דגלים כמלאכי השרת, כדי שיהיו ניכרים בני ראובן לעצמן ובני שמעון לעצמן, ומניין שהוא אהבה לישראל, שכן שלמה אומר הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" נמצא לפי המדרש, שענין הדגלים

ספירת בני ישראל – חשיבותו של הפרט

מעניין לציין שהספירה של בני ישראל במדבר שמופיעה בפרשת השבוע היא ספירה של כל אחד משבטי ישראל בנפרד. יותר מזה, כלל האוכלוסייה של העם היהודי התחלק לארבע קבוצות נפרדות, כשהכהנים והלויים יוצרים עוד קבוצה נפרדת לגמרי. למה כל הפירוט הזה?