שיטת ה’רק ורק’

כל כח בבריאה נועד למטרה מסויימת, נועד כדי לחבר אותנו, לבורא, למצוה, ולמהות, מעשה המצוה הוא רק האמצעי דרכו אנחנו יכולים להתחיל את תהליך החיבור. אדם הלוקח את מעשה המצוה, והופך אותו למטרה מנותקת ממהותה, דומה הוא ללוקח יהלום, לשימושים נפסדים.



ברית הארץ

האם ניתן להצדיק את תוקף ישיבתנו רק מכוח הבטחה שאינה דורשת מאיתנו דבר?



השמיעה הרוחנית

עמל התורה לא זו בלבד שפירותיו הן “ונתתי שלום בארץ”, בכוחו גם לפתוח אוזניים למנגינת ההשגחה.



חורבן שלישי לא יהיה

הרמב”ן בפירושו לתורה על פרשיות התוכחה, הן בפרשת בחוקותי והן בפרשת כי-תבוא, מעמיד את שיטתו הייחודית לפיה התוכחה שבויקרא היא נבואה על חורבן הבית הראשון, והתוכחה שבדברים היא נבואה על חורבן הבית השני. פירוש זה משתלב היטב עם שיטתו של רמב”ן במקומות רבים במקרא, לפרש את התורה פירוש היסטורי: כך הוא מפרש את סוד ששת ימי בראשית בהקבלה לששת-אלפי השנים שקיים בהם העולם (בראשית ב’, ג); כך הוא מפרש את מעשי האבות ע”פ העיקרון של ‘מעשה אבות סימן לבנים’ (בראשית י”ב, ו); וכך הוא מפרש את שירת האזינו כנבואה הכוללת את כל תולדות ישראל.



“אם בחוקותי תלכו”

בחלקה הראשון של פרשת בחוקותי מפרטת התורה את השכר הטמון לישראל אם יקיימו את מצוות ה’ ואת העונש השמור להם אם יעברו עליהן. הלשון שבה נוקטת התורה היא ‘הליכה’ בחוקות ה’. בביטוי מיוחד זה, ראו בעלי המדרש פתח להבנה משמעותית יותר של ההליכה בעקבות רצון ה’.



בזכות לימוד זכות

דווקא מתוך הרשימה המדאיגה של קללות ועונשים, עולים רמזים ליחס של נשיאת פנים כלפינו ולאריכות האפיים שלפני המקום ברוך הוא.



מעורבות נפשית בעבודת ה’

הבחירה החופשית פוגשת את האדם בכל צומת של חייו. לעיתים רבות, המרכיב אשר יכריע את בחירתו באותה צומת היא מעורבותו הנפשית.



הפיכת החיסרון ליתרון

היא להפך את כל החסרונות הגדולים למקור היתרונות הגדול ביותר, מתוך רצון להיטיב עם הזולת, להיות אדם טוב יותר בעולם מתוקן יותר. אלה הם חיים בדרך של קו אמצע.



"אם בחוקתי תלכו" – העיסוק בתורה

בפתח פרשת בחוקתי מבטיחה התורה לעם ישראל שפע חומרי שלום ובטחון במידה ועם ישראל שומר ומקיים מצוות והולך בחוקות ה’.  חלק הברכות כולל את עשרת הפסוקים הראשונים שבפרשה,  הפותחים ב”אם בחוקתי תלכו”  – באות א’, ומסיימים ב”ואולך אתכם קוממיות”. על





"ונתתי גשמיכם בעתם" – הברכה שבעיתוי

מה בין ההבטחה בפרשתנו “ונתתי גשמיכם בעתם” לבין ההבטחה “ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש”?



"ואם לא תשמעו לי… להפרכם את בריתי" (כו, יד –טו)

כתב רש”י “להפרכם את בריתי – כופר בעיקר, הרי שבע עבירות, הראשונה גוררת השניה וכן עד השביעית, ואלו הן, לא למד, לא עשה, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע את האחרים, כופר במצוות, כופר בעיקר” ואמרו חז”ל  “לעתיד לבא





אם בחוקותי תלכו

על מילות הפתיחה של פרשת בחוקותי “אם בחוקותי תלכו” מסביר רש”י, שלא מדובר כאן במצוות עצמן, שהלא בהמשך הפסוק כתוב בפירוש “ואת מצוותי תשמרו”, כך שהתחלת הפסוק חייבת להתייחס למשהו אחר. מסיק מזה רש”י שהמילים “בחוקותי תלכו” מתייחסות למשי ש”עמל