בפרשת תצוה ישנן הוראות מפורטות כיצד לבנות את מזבח הקטורת.
הכלי יקר מבאר את כל מעשה מזבח הקטורת כנגד נשמתו של האדם, ראה שם. בקיצור אזכיר שהקטורת הרוחנית כנגד חלקו הרוחני של האדם. אורכו אמה, רוחבו אמה- כנגד אמה יחידה, לכפר על נשמתו של האדם שנקראת יחידה. זמן הקטרתו בבוקר כשנולד האדם, ובערב כשעוזב את העולם. ובאה הקטורת לכפר על הנשמה כדי שתהא היציאה מן העולם בלא חטא. וגם עשו למזבח הקטורת זר זהב סביב כנגד העטרות של הצדיקים לעתיד לבוא.

בפרשה אנחנו מתוודעים למטרה נוספת של היציאה ממצרים, מטרה אשר לרוב פחות נוטים לשים לב אליה. שתי המטרות המוכרות לכולנו הן כריתת הברית עם הקב"ה בסיני והכניסה לארץ; המטרה השלישית, שמופיעה בפרשתנו, היא השראת השכינה.

במקום להתמקד בתפקידם ועבודתם של הכהנים, התורה מעדיפה לדון באריכות בבגדים שלהם (למעט קטע קצר בתחילת הפרשה, כז:כ-כא). למעשה, כל פרק כז הוא תיאור ארוך ומפורט של בגדי הכהונה. למרות שאין חולק שיש חשיבות – הן מבחינת העבודה והן מבחינת העם (עיינו רמב"ן כז:ב) – להלביש את הכהנים בבגדים יפים, יש לתהות מדוע התורה מתארת את הבגדים ברמה כזו של פירוט ואריכות.

פרשיות המשכן, הכלים ובגדי הקודש הן הן התבנית שראה משה בהר סיני. הפסוקים היו כתובים על גבי התוכנית של הכלים – לאורך, לרוחב ולגובה. ערך הפסוקים, מספר המילים שיש בהם, נקבע על פי תבנית הכלים עצמם.

כולנו רוצים להיות כל הזמן, הכי טובים שאפשר. ללמוד תורה בכל הזמן הפנוי, להיות בן הזוג המושלם מעתה ועד עולם.. להיות ההורה הכי טוב לילדי, ולהגיב תמיד נכון. אך שוב ושוב, אנחנו מתאכזבים.. "אתמול היה ככה ככה" ומחר נחיה ונראה.. אז איך בכל זאת ניתן לעשות את זה, להצליח להיות "תמיד" כפי שאנחנו באמת רוצים להיות?

מה טעם ראתה התורה להשמיט את הציץ והמכנסיים מרשימת הפתיחה של בגדי הכהנים?

אם השתכנענו לתת צדקה, לפחות נעשה זאת בשלימות, בלב שמח ובנפש חפצה, ואז נזכה לראות את תרומתנו מתקבלת לרצון לפני אדון הכל.

לכאורה, ניתן היה לחשוב שהמשכן, המקדש וקדשיו הם החלק המרכזי של התורה, ואינו תלוי בשום דבר אחר. בניגוד לכך, הנביאים כולם – החל משמואל, עבור דרך ישעיהו וירמיהו ועד עמוס ומיכה – קובעים באופן נחרץ כי עשיית צדק ומשפט קודמת למקדש.

אהרן נבחר לאחר חטא העגל, ולא רק כי הוא היה ברירת המחדל. בגלל מעשהו זכה אהרון לכהן לה'.

אהרן הוא גם 'הלב' של עם ישראל. הוא שומע ומכיל בתוכו את מכאובם וצערם, ואת שאיפתם לקרבת ה'. כמו הכהן הגדול, גם הצדיק שבכל דור מביא את תפילותיהם של ישראל לפני ולפנים ומזכיר את שמותיהם. הצדיק אינו אחראי רק על מי שמגיע אליו להשיח את צערו, אלא מצודתו פרושה במעגלים רחבים יותר סביבו

מזבח הקטורת הופרד ממלאכת עשיית המשכן וכליו, שבפרשת תרומה.
ולא רק שהופרד כאמור אלא שבינם לבינם, הובאו כמחיצה ענינינים שונים :אור התמיד , בגדי הכהונה וקורבנות .
פרשנים לא מעטים תהו על הענין וכל פרשן על פי נטיית ליבו והשקפתו בהגות ,תירץ מה שתירץ…

באתר זה מצויה שיחה מסוכמת מפי כב' ברב ליכטנשטיין בענין בגדי הקודש לאהרון הכהן. ייאמר מיד ,דברים יפים ומופלאים . ועל אף שבאמת בעיניי שלי,אינני ראוי להוסיף עליהם, בכל זאת הדברים הבאים תובעים לצאת גם הם לאורם שלהם.

כשמשה אמר 'מחני נא', הקב"ה אמר לו, אתה לא תהיה כמו נח, אתה תעשה משכן שיאיר לכל העולם, שיחבר את כל הנשמות מחדש

"ויקחו אליך" שקודם, לענין התרומה למשכן  אמרתי  : "יקחו לי" עתה  תורך  שלך ש"יקחו אליך". שאין תרומה לרב ולמורה אלא במה שיאיר בו עוד את העולם ואת נזרו – האדם. ולפיכך "נר תמיד" ,אינו אלא לסמל את האדם . שהוא …

תורת האדם ואור עולם Read More »

על ידי משה אהרון אמר לו ה' למשה עד עתה ציוויתיך אני לצוותם ועתה יש דבר אחד שהוא גם מעל לכל הציוויים הנקרא "נר תמיד" שהוא גם אורו של עולם לעשות שלום בין אדם לאדם. ואין אתה צריך לענין זה …

"ואתה תצוה" – אגדה – אור אחר Read More »

כפי שהבגדים יוצרים פער בין האדם לבהמה, כך בגדי הכהונה יוצרים פער בין הכהן לבין העם שבשדות. וגם כאן, מדובר בהפרדה חיצונית, אשר באה לבטא את ההפרדה וההבדלה הפנימית.

על הרהורי עבירה, הרהורי מצווה, והרהורים שעושים עבירה מהמצווה.

בתחילת הפרשה יש את הפסוק: "ואתה תצווה את בני ישראל…" מדוע לא נזכר כאן שמו של משה כמו בכל שאר הפרשות? ויותר מכך, שמו של משה לא מופיע כלל בכל הפרשה כולה!?
ברוב הפעמים יום ז' באדר – יום פטירת משה רבינו חל בשבוע בו קוראים את פרשת תצווה, ולכן החסיר ה' בכוונה את שמו של משה מפרשה זו על מנת לרמוז על מיתתו…

שלושה מפתחות לא נמסרו והם בידו של הקב"ה בלבד. ואלו הם, מפתח של חיה (יולדת), שנלמד מהפסוק "ויפתח ה' את רחמה", מפתח של גשמים, שכתוב "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב", ומפתח של תחיית המתים, שכתוב "בפתחי אני את קברותיכם".
וזהו מה שנרמז בפס', "פתוחי חתם קודש לה'", ראשי תיבות חת"ם הם: חיה, יולדת, מטר, ושלושת המפתחות האלו הם קודש לה' ורק הוא יכול לפותחם…

מהפסוק המתאר את התפארת וההדר שבבגדי הכהונה אפשר להסיק שליהדות יש יחס חיובי ליופי ולאסתטיקה, לפחות בכל הנוגע למקדש. אלא שלעניין היופי וההדר נראה שיש שני פנים.

מה פשר הלשון "הקרב אליך"? משה שזכה לעלות להר סיני לקבלת התורה, זכה לכתרה של תורה, אהרן ובניו זכו לכתר כהונה, אמנם כתר כהונה אינו חשוב כמו כתר תורה שחשוב יותר מכתר כהונה ומכתר מלכות, לכן אחרי שרומם הקב"ה את …

"ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך" (כח, א) Read More »

השבת, פרשת תצוה, קוראים את פרשת זכור, לקיים מצות עשה מדאורייתא, של זכירת מעשה עמלק. ההבחנה המהותית בין עם ישראל לעמלק נעוצה בנקודה הזו – עמלק בתחילה, שולט ומצליח, אך בסופו של המאבק עמלק מתמוטט לחלוטין, בעוד שעם ישראל, גם …

פורים ואחדות Read More »

בבגדי הכהן הגדול שהם "לכבוד ולתפארת" מצינו פעמיים בסדר שונה את שמותיהם של שנים-עשר שבטי ישראל. בכתפות האפוד היו שתי אבני שוהם ועליהם חקוקים בפיתוחי אומן שמות בני-ישראל, "ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית". …

שבטי ישראל – חוקה אחת ומשפט אחד Read More »

מצוה עלינו לזכור את מה שעשה לנו עמלק. זכרו של עמלק כבר נמחה מזמן. מאז עלה סנחריב מלך אשור על הארץ ובלבל את כל האומות, לא ניתן לזהות את עמלק. לשם מה, א"כ, נדרשים אנו לזכור את מעשה עמלק מידי …

מדוע חשוב לזכור את עמלק? Read More »