מה מרמזת לנו התורה בכרובים אלו? מה ניתן ללמוד מדיוק הפסוק "ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תיתן את העדות אשר אתן אליך" (שם. כא)

בפרשת יתרו נאמר: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, פסוק ו'). לפי הרמב"ן משמעות הביטוי היא: ממלכת כהנים- ממלכת משרתי, וגוי קדוש- לדבקה באל הקדוש כמו שנאמר "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם" (ויקרא יט, פסוק …

ממלכת כהנים וגוי קדוש Read More »

כמה ספרים נכתבו, וכמה חידושים חודשו, אך לא ראו אור יום מעולם? כמה כתבי יד נשכחו או נגנזו, אבדו או בלו ברבות השנים מבלי שאף אחד יגלה את האור הגנוז בהם!

מה לא להוציא את הבדים מהטבעות? למה להשאיר את המקלות שבהם נושאים את הארון לעולם?
גם לאחר שעם ישראל היה בארצו ובנחלתו, וכבר נבנה המקדש- לא הוסרו הבדים מהארון! למה התורה אוסרת עלנו להסיר את הבדים מהארון? מה הם מסמלים?

אפשר לומר שבמבנה המשכן יש שני חלקים מרכזיים: הקירות והגג (כמו בסוכה: הדפנות והסכך). כל אחד מהם מתחלק לשניים. הקירות עשויות מקרשים ואדנים, וגם הגג עשוי מיריעות וקרסים. סה"כ ארבעה פרטים, שרומזים כולם אל אותיות שם הוי"ה.

האם ניתן למצוא איזה רעיון מהותי בנושא המשכן, משהו שישפוך אור על נושא המשכן ויעזור לי להתחבר אליו?

בדומה לכנסת ישראל – כך הוא גם דימויו של הקב"ה, שהמשכן והאוהל הוא ביתו. הקב"ה הוא מלך מלכי המלכים, ועם ישראל הוא עדת מלכותו. כמלך – ראוי הוא שיבנו לו בית מפואר ממיטב החומרים – מיריעות שלמה, יריעות המשכן. אך הקב"ה אינו רק מלך; הוא גם רועה, ועם ישראל הוא צאן מרעיתו במדבר, שהוא מקום המרעה הטבעי של הצאן.

"ווי העמודים וחשוקיהם כסף"- באיזה עמודים מדובר? עמודי החצר. המאמר הזה בא לעשות סדר בנושא העמודים והקרשים, וכן לתת נקודה למחשבה, משמעות רעיונית מתוך דבריו של הרש"ר הירש, לשנים מהפרטים של העמודים: אדני הנחושת וחישוקי הכסף.

הפער המשמעותי בין המקדש לבין המשכן נעוץ כמובן בכניסה לארץ. הכניסה לארץ מבטאת באופן מובהק מעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית. בין מצב שבו ה' מבצע פעולות במקום האדם, למצב שבו האדם עצמו צריך לטרוח בביצוע הפעולות, חורש וזורע.

פרשיות המשכן, הקרבנות והטהרה, תופסות מקום מרכזי בתורה. הן משתרעות על פני המחצית השנייה של ספר שמות והמחצית הראשונה של ספר ויקרא (וכן תחילת ספר במדבר). הרושם הוא, שעבודת הקרבנות והטהרה היא מרכז עולמה של תורה, ובלעדיה אין לנו תורה שלמה כלל.

אולם, בדברי הנביאים, משמואל דרך ירמיהו ועד מזמורי תהילים, מתקבל רושם אחר לגמרי. לפי רושם זה, רק מי שראוי מבחינה מוסרית לעלות בהר ה' ולשכון בהר קדשו, ה' רוצה בו. אין ה' חפץ בעולות וזבחים ואין לו צורך בקרבנות. וודאי, שקרבנות של אנשים בלתי ראויים מבחינה מוסרית הם חילול הקודש, וגורמים לסילוק השכינה.

בפרשת תרומה נצטוינו לבנות משכן וכלים, מקום בו תשרה השכינה, ותשכון בתוכינו. בשביל מה ה' צריך שאנחנו, בני האדם נבנה לו בית? הרי הוא נמצא בכל מקום, מדוע לצמצם אותו למקום מסויים? ומדוע בכלל יישות רוחנית צריכה בית גשמי?

לשון דיבור המוזכר בתורה, בדרך כלל בא לבטא צורת דיבור רכה, עדינה..אם כך מה התורה באה לרמז לנו בזה? המדרש בילקוט (רמז שס"ג) מגלה לנו וזה לשונו: "אמר הקב"ה דבר אל בני ישראל בלשון פיוס כמה דאת אמר דברו על לב ירושלים" ע"כ. זאת אומרת, הקב"ה אומר למשה, כשאתה ניגש לבקש מבני ישראל תרומה לצורך בניית המשכן, תדבר עליהם בלשון פיוס..

פרשת תרומה עוסקת בגבול הדק אך המשמעותי בין הבית לחוץ. בית המקדש נועד כדי ליצור מקום שיבדיל בין הקודש ובין החול. אך אם נסתכל ברזולוציה קרובה יותר נגלה אולי תמונה מורכבת יותר.

לכל אורך הציווי, הדיבור הוא בלשון נוכח למשה. כך אף בסיומו, כאשר הוא מתאר את ייעודו של הכלי. אך בסוף ציווי המנורה, הדיבור מתייחס בלשון נוכח רק לעשיית הנרות, אך לא לייעוד המנורה הנותרת בגוף שלישי נסתר.
בעיוננו, נבקש להתחקות אחר פשר הדבר.

מדוע מפרטת התורה באריכות כה רבה את אופן בניית המשכן? אפילו אם יש צורך בציור מראה המשכן ומקומו של כל כלי – מה צורך בתיאור מפורט של אופן הבנייה של כל כלי? זאת ועוד; המשכן הוא רק מבנה זמני, ולדורות הוא מוחלף בבית המקדש הקבוע. מדוע, אפוא, מקדישה התורה פרשיות מרובות כל-כך כדי לתאר את מראהו, מרכיביו ואופן בנייתו?

דומה, כי הקב"ה אמנם תובע ממשה לעשות את המנורה, אך בכל פעם, כאשר משה מגיע לשלב הבלתי אפשרי, הקב"ה מסייע בידו. כך אנו מוצאים, הן ביחס להבנת מבנה המנורה מבחינה טכנית, והן ביחס לעשיית המנורה עצמה.

השראת השכינה מבטאת את הקשר החי שבין התורה לנותנה. אין חיי תורה שלמים בלי השראת שכינה, הן בכלל – במשכן ובמקדש – והן בפרט – בלבו של כל אחד.

הפער בין דור המדבר לדור הכניסה לארץ בא לידי ביטוי גם בפער שבין המשכן למקדש. במשכן, ה' אכן השכין את שמו. אולם במקדש, ה' מצפה מן האדם שיקרב את שמו.

"מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". (שמות כ"ה ב)
מפשט הפסוק ניתן ללמוד שאפשר לקחת לעבודת ה' מכל אדם שיש לו רצון אמיתי לכך. על פי הדרש, אפשר להפיק תועלת מכל דבר שברא הקב"ה בעולם.

בשעה שאנו מקיימים מצווה מסויימת הבה לא נשאיר את היד מיותמת ונתאחד עם הקב"ה בקיום מצוותיו כל אחד יחד עם רעהו וכך גם נתאחד אנחנו ונקבל כח ישרות ממנו יתברך.

הקב"ה אמנם תובע ממשה לעשות את המנורה, אך בכל פעם שמשה מגיע לשלב בלתי אפשרי, הקב"ה מסייע בידו.
המסר העולה מסיוע זה של הקב"ה למשה רבנו, נוגע אלינו במישרין. עליך מוטל לעשות את המקסימום האפשרי, והקב"ה ישלים מחשבה טובה למעשה.

הבעל שם טוב מסביר את הקשר שלנו לפסוק, "ועשית את-הקרשים, למשכן, עצי שטים, עמדים"

אף שגם "לב נשבר" הוא טוב מאד, עם כל זה הוא רק באיזו שעה. וראוי לקבוע לו איזה שעה ביום לשבר לבו ולפרש שיחתו לפניו יתברך, כמובא אצלינו, אבל כל היום כולו צריך להיות בשמחה.

מה פשר אותו צורך של הקב"ה להקים משכן דווקא עכשיו?

שהמעמיק בפרשתינו מגלה שהתרומה מלאכה היא בפני עצמה….לא כל הרוצה יבוא ויתרום…

חינוך ר' משה פיינשטיין אמר פעם בכינוס של חינוך שפעמיים כתוב בתורה המילה "כרובים" פעם אחת בפרשת בראשית שהשם אמר שישים בגן עדן כרובים וחרב מתהפכת ובפרשה שלנו הכרובים של המשכן ושם רש"י מפרש שכרובים היינו מלאכי חבלה ופה רש"י …

חינוך זה כמו הכרובים Read More »

לחיות את התורה כתוב בפסוק (פרק כה פסוק כא) "ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך" ועיין שם ברש"י דהקשה דהרי כבר כתוב ונתת אל הארון את העדות ויש לומר שבא ללמדנו שצריך קודם לתת את הלוחות לפני ששמים …

לחיות את התורה Read More »

ענווה 1) למה כל המידות של הארון הם עם חצאים פרק כה' פסוק י "ועשו ארון עצי שיטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבה ואמה וחצי קומתו" וכן פסוק יז " ועשית כפורת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי …

ענווה Read More »

אף שה' מצווה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", המשכן לא שימש את ה', אלא רק היה אמצעי מוחשי שבאמצעותו תיכנס הכרת ה' בתוך כל אדם ואדם מישראל. אם כל אדם מישראל בונה את מקדש בלבו לעבודת ה', אזי מובטח שה' ישכון לא רק בלב אותו אדם אלא גם בכלל ישראל כעם.

ועשו ארון עצי שטים – בניגוד לציווים על שאר הכלים ("ועשית שלחן", "ועשית מנרת זהב" וכו'), מדוע ציווי עשיית הארון נאמר בלשון רבים?

תנא ריב"ח הדא מתנית' "ועשית כפורת זהב טהור"יבא זהב של כפורת ויכפר על זהב של עגל'(יר' שקלים א,א) וראה ב'תורה תמימה' שמביא שזה בא ללמד על כל כלי הזהב(כרובים שלחן מנורה ומזבח)והקשה שעל הזהב אומרים שלא משתמשים בו בשל העגל …

"ועשית כפרת זהב טהור" Read More »

מפרש רש"י: "לכפר על עזות מצח שנאמר ומצחך נחושה", אפשר לפרש ענין זה של ציפוי הנחושת בצורה הפוכה: המזבח וציפויו באו לרמז על כך שהאדם צריך להעיז פנים בזמן שהוא מגיע למזבח, שכן יכול אדם להשתמט מלבוא להקריב את קרבנו …

"וציפית אותו נחושת" (כז, ב) Read More »

כתוב בפרשת תרומה (שמות כה, ב) "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה". רש"י (שם) אומר "לי" לשמי. וצריך להבין מה מיוחד בתרומה שצריך לשמה?

וחשוקיהם כסף – העוגן ורב החובל (ד"ת לשבת תרומה)
על המתח שבין התקדמות לשמירה על הקיים… , שני ספורים על רבי שלמה מרדמוסק

בפרק כ"ה, ישנו פירוט של כלי המשכן: ארון – "ועשו ארון עצי שיטים" (כה, י), שולחן – ועשית שולחן עצי שיטים (כה, כג), והמנורה – "ועשית מנורת זהב טהור (כה, לא).בפרק זה, כל כלי מיוצג באופן נפרד ועצמאי. בפרק כ"ו, …

תרומה – עושר Read More »

על צווי עשיית המשכן דרשו חז"ל (תנחומא תרומה ח) כי המשכן הוא כפרה על חטא העגל. מעשה חטא העגל הביא פרוד בעם ישראל, והמשכן בא לתקן ולאחד את עם ישראל. מעיון בצווי המשכן על חלקיו יראה כי ישנם חמשה פרטים …

המשכן שבא לאחד את עם ישראל Read More »

כלים רבים הוצבו בבית המקדש, אך גולת הכותרת שלהם  ללא ספק הוא "ארון הקודש" שהוצב בקודש הקודשים, שבתוכו הונחו לוחות הברית וספר התורה.חז"ל למדו ממנו הלכות והליכות, כשאחד מהם נדרש על ידי רבא במסכת יומא (ע"ב) על הפסוק "מבית ומחוץ …

מבית ומחוץ תצפנו Read More »