על סדר הסליחות

מה נתחדש כאן בסדר סליחות. י”ג מידות וּוידוי יש האומרים פעמיים בשבוע, ויש האומרים כל יום בשחרית ומנחה. התשובה הפשוטה היא שאין כאן חידוש באשר לתפילות היום-יומיות אלא מעין תפילה נוספת בבחינת “קומי רוני בלילה”. תשובה זו נכונה ביחס לסדר הסליחות של כל הקהילות. אולם כשנעיין בסדר הסליחות שתיקנו חכמי אשכנז, נראה שהם ראו בסדר הסליחות נימה נוספת שאין בכל תפלה יום-יומית.

התבודדות

רבי נחמן מדמה את האדם שמתקשה לדבר עם הקב״ה, ללוחם אמיץ שעבר מלחמות רבות, פרץ דרך חומות בצורות, ובעומדו על שער הניצחון לכבוש את העיר שנלחם עליה זמן רב, חוטים של כורי עכביש חוסמים את הכניסה לשער הניצחון…

כבוד חכמים

שמעון העמסוני היה דורש כל ״אתין״ שבתורה, כל מקום שכתוב המילה ״את״ זה בא לרבות משהו, כבד ״את״ אביך ואת אמך, לרבות אחיך הגדול, כשהגיע לפסוק ״את״ ה׳ אלוקיך תירא, פירש. עד כאן, פה הוא כבר לא יכל להמשיך, הוא פרש… איך יעלה על הדעת שיש עוד מישהו שצריך להיות יראים ממנו כמו שיראים מהקב״ה?!

יתגדל ויתקדש – כיצד ניתן לעשות זאת בפועל?

אדם שמצליח להתבטל למי שאמר והיה העולם, מלך מלכי המלכים, אף באותם נושאים וענינים ששכלו אינו מצליח לתפוס ולעתים אף לא יכול, בידיעה שנברא סופי לעולם לא יוכל להבין לגמרי את חכמת בוראו האינסופי, אדם כזה מצליח להביא לידי ביטוי בצורה מדהימה את הרעיון שעומד מאחורי: “יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא”…

התפילה – בקשת צרכים או עמידה לפני ה’?

התפילה היא תנועה היוצאת מן האדם לאלוקיו. בתפילה יש מימד של שיח, ויש בה מימד של עמידה לפני ה’. במימד השיח – משמעות התפילה נעוצה בתוכנה: בקשות ותשבחות. במימד העמידה לפני ה’ – אין משמעות מיוחדת לתוכן המילים, אלא לעצם העמידה לפני ריבונו של עולם. ניתן אף לומר כי אין לאדם כלל מה לומר, אך בעצם העמידה לפני ה’ – הקִרבה אליו יתברך היא המטרה.

סעודת הודיה

מתקנת חז”ל, בימי החנוכה נוהגים להודות ולהלל על הנס שאירע בימים אלה. ההלל וההודאה כוללים הוספת “על הניסים” בתפילה, קריאת הלל וכן ברכת “שעשה ניסים” בהדלקת הנרות. כשם שההלכה מכירה בניסים הלאומיים – כך היא מתייחסת גם לניסים שאירעו לאדם פרטי: ברכת “הגומל”, ברכת “שעשה לי נס במקום הזה” ועוד.
נוסף על דרכי הודיה אלו, ההלכה מכירה בדרך הודיה נוספת – סעודת הודיה.

תפילת האבות

שיטת ר’ יוסי ברבי חנינא בגמרא בברכות, כי “תפילות – אבות תקנום”. מעניין, אפוא, לבחון את תפילות האבות, וכך לנסות להבין את דברי ר’ יוסי

מקורה של התפילה

בגמ’ (ברכות כו ע”ב) נחלקו כנגד מה תיקנו את תפילת העמידה: “איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפילות – אבות תיקנום. רבי יהושע בן לוי אמר: תפילות – כנגד תמידין תקנום”.
שורשה של מחלוקת זו נעוץ בשאלה יסודית: מהי התפילה?

כיצד קוראים קריאת שמע?

ידוע לנו, שקריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים. אם כן, ננסה להבין את מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל גם מן הצד הערכי.

גבולות הארץ שבפרשת מסעי

גבולות הארץ שבפרשת מסעי אינם אלא גבולות ארץ כנען, שאינה כוללת את עבר הירדן המזרחי. גבולות ארץ כנען, הנזכרת לראשונה בברית המילה, שונים מגבולות הארץ המפורטים בברית בין הבתרים – מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. ארץ כנען היא

לאשתאבא בגופא דמלכא עילאה קדישא

אחת השאלות החשובות והשכיחות שמתעוררות בקרבם של עובדי ד’ היא כיצד ניתן לדעת אם מקור הרצונות, המחשבות והרעיונות שלי, הוא מהיצר הטוב או מהיצר הרע? האם הדבר ראוי ורצוי ליושב במרומים או שמא מאוס ומגונה ח”ו. ננסה להתייחס לסוגיה הזאת בעה”י בניסיון לשפוך אור על הנושא מזוית ראיה תורנית חדשה ותוך כדי נוכל לראות ביטוי ממשי לדברי ר’ חייא בר אמי בשם עולא: “מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב”ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד” (מסכת ברכות ח ע”א).

“נעשה ונשמע”

בעשיית האותות והניסים הקב”ה מתגלה כ’א-לוהים’, מה שאנשי הקבלה מגדירים כ’בעל הכוחות כולם’ – היכול לשדד מערכות טבע. הוא הפועל, הוא העושה, הוא ולא אחר.
בהתגלות הדיבור, לעומת זאת, בא לידי ביטוי פן אחר – כזה הדורש השתתפות של השומע. ה’ אינו מופיע כבעל הכוחות כולם, אלא כמזמין את הצד שכנגדו להשתתף אתו בברית. איזה נס גדול היה זה, שכל עם ישראל עומד מתחת להר, ואומר ביחד “נעשה ונשמע”, נעתר לדיבור ומגיב לו – יותר מקריעת הים, יותר מכל מכות מצרים.

דרך ארץ פלישתים

מהי המלחמה שהקב”ה חשש שעם ישראל יראה? במה שונה מלחמה זו מהמלחמה עם המצרים בים סוף, שבני ישראל השתתפו בה בהמשך פרשתנו? מדוע משתמשים פסוקים אלו בשם “א-לוהים”, בניגוד לכל פרשיות יציאת מצרים מאז ההתגלות בסנה, המזכירות רק את שם הוי”ה? ומעל לכל – כיצד ייתכן בכלל שעם ישראל יצא ממצרים בדרך ארץ פלישתים, לא יעבור בים סוף ולא יעמוד למרגלות הר סיני?

עבודה ה’ – על י”ג מידות וההליכה בדרכיו

לפני כמה שנים שמעתי מהרב אביגדור נבנצאל שליט”א, רבה של העיר העתיקה בירושלים, סיפור על עניינם של י”ג מידות הרחמים. הסיפור עוסק בזוג זקנים המגיעים אל הרופא לקבל טיפול למחלתו הקשה של הבעל. הרופא, רושם מרשם לחולה ומזהיר את האישה

הלכות ועיון בנושא הסחת הדעת בברכות התורה

מדוע לא מברכים על כל לימוד, מה דין הפסק בכוונה, ועוד עניינים.

על תפילת קידוש לבנה

פירוש מדרש על תפילת קידוש הלבנה

הלכות ופירושים על תפילות שלושת הרגלים ור”ח

הלכות והסברים על תפילת ראש חודש ועל התפילות בשלושת הרגלים (יעלה ויבוא, מוסף וכו’)

עיונים של קריאת התורה

הלכות ועיונים על קריאת התורה בימי החול, בחגים ובתענית ציבור

אחריות אישית וגאולה

מדוע בפרשת שמות עם ישראל מתבשר על פקידת ה’ את עמו, קד ומשתחווה, ואילו בפרשתנו פתאום העם מסרב לשמוע?

משל מתוק מדבש – על שלושה שותפים שבאדם

שלושה שותפים באדם. אביו, אימו והקדוש ברוך הוא.
כתבה התורה: איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמורו. והעיר רשי על המקום שאם יאמר לו אביו: תחטא, אין לשמוע לו, שנאמר “את שבתותי תשמורו”.
מדוע? אם שלושה שותפים הם, שישמע לכל אחד בצורה שווה? מדוע שיקשיב לאחד יותר מלשני?

בין צדיק לרשע – תהילים א’

בתורה ובנביאים, מקובל שהצדיקים זוכים להתגלות ישירה מה’ וכל חייהם מתוארים לאור חוויה זו. כמעט שאין סיפורים בהם האדם חש מרוחק מהאלוקים, ובכל זאת מתמודד עם קשייו וממשיך בדרך הטוב. ספר תהילים הוא אחד הספרים בהם ניתן לראות התמודדות כנה של האדם המאמין לנוכח מציאות של ריחוק מה’.

תודעת ההיסטוריה – הדרך לידיעת ה’

בפרקים הפותחים את ספר ירמיהו, תולה הנביא את שכחת ה’ בשכחת סיפור יציאת מצרים וההיסטוריה של עם ישראל: “מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי, וילכו אחרי ההבל ויהבלו: ולא אמרו איה ה’ המעלה אתנו מארץ מצרים, המוליך אתנו במדבר…

עיונים בתפילות בימי התענית ובט’ באב

רעיונות והלכות בהקשר לתפילות בימי הצומות ובתשעה באב

עיונים בתפילות ראש השנה ובתקיעת השופר

הסברים עיוניים והלכתיים על תפילות שחרית ומוסף ועל תקיעת שופר, תשליך וכו’

על דו קיום אפשרי ועל בניין המקדש

דו קיום אינו עסק של פוליטיקאים, אלא של האנשים החיים אותו ביום-יום.

הלכות צירוף קטן למניין ולזימון

השו”ע פסק בסימן נה ס’ ד’ “יש מתירין לומר דבר שבקדושה בתשעה וצרוף קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין, ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים” ואילו בסימן קצט ס’ י כתב “קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין, מזמנין

הספד ואמת

רב חסדא בא ללמדנו כי גם בהספדם של אנשים גדולים, יש לנסות לחלוק עם כולם את גדולתו האמיתית של הנפטר, ולא לתארו בתארים פופולריים אך שקריים.

ר’ אלעזר והמכוער

תלמיד חכם יכול לבחור בדרך שבה הוא יכול יכול להתבונן על העולם שמחוץ לבית המדרש כעולם המלא גועל וכיעור, אבל גם יכול לראות את העולם החיצוני כמכלול של דברים טובים ורעים, ולהיעזר בתורה כמסננת וכאמצעי לקידוש החוויה האנושית הכוללת.

עיונים של תפילות יום הכיפורים ועל יונה

טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפללו מוסף קודם שבע שעות (שו”ע סי’ תרכ). איתא בברכות (כח.) ת”ר היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוסף, מתפלל של מנחה ואח”כ מתפלל של מוסף, שזו תדירה וזו

על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפור

עניינים וביאורים על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפורים

ערכה של ענווה שלא לשמה

תוכחה לשמה וענווה שלא לשמה – איזו עדיפה?

עיונים במנהגי ותפילות מוצאי שבת

פירושים והסברים על הלכות ומנהגים שונים במוצאי שבת

עיונים ופירושים לתפילת מנחה של שבת

עיונים פירושים והלכות בנוגע לתפילת מנחה של שבת

עיונים של תפילת מוסף של שבת

עיונים ופירושים על תפילת מנחה של שבת

עניינים על תפילת שחרית של שבת

פירושים הלכות ועיונים על תפילת שחרית של שבת

על התפילות והפיוטים בערב שבת

עיונים, מנהגים והלכות הקרושים לתפילות ולפיוטים של ערב שבת

האם מותר לשנות למען השלום?

רב – הייתה אשתו מצערת אותו: כשאמר לה ‘עשי לי עדשים’ – עשתה לו קטניות; ‘קטניות’ – עשתה לו עדשים. כשגדל חייא בנו, היה הופך לה את דברי אביו. אמר לו: אמך השתפרה. אמר לו: אני הוא שהופך לה את דבריך. אמר לו: זהו שאומרים אנשים, פעמים שהבן מחכים את אביו. אני היה לי לעשות כך, אתה אל תעשה כך, שנאמר “לימדו לשונם דבר שקר – העוה נלאו”. (יבמות סג ע”א)
חלק מהפרשנים תהו מדוע אסר רב על חייא לשנות בדיבורו, למרות שמותר לשנות מפני השלום. שני דפים אחרי סיפור זה, בדף סה ע”ב, אנו לומדים שאפילו הקב”ה עצמו שינה מהאמת כדי לשמר את השלום שבין אברהם לשרה. מדוע לא היה חייא רשאי לשנות גם במקרה זה?

ראש השנה ועשרת ימי תשובה

עניינים שונים על התפילות וההוספות בעשרת ימי תשובה

כיבוד אב ואם וכבוד שבת

נראה שהמדרש מבקש להעתיק למצו?ת כיבוד אב ואם משמעויות השאובות ממצות כיבוד השבת, וכך לעצב את היחס הראוי של האדם להוריו לאורו של מודל השבת.

שלושה שותפים בו באדם

מהי משמעותם של היקשים אלו, בין המצוות כלפי ההורים לבין המצוות כלפי ה’? מה פשרו של הנימוק המובא בסוף המדרש – “וכן בדין מפני ששלושתם שותפים בו”?

על שמה של תפילת המנחה

מדוע תפילת מנחה נקראת כך?
אם תאמר בגלל שמנחת התמיד של בין הערביים קריבה בזמן תפילת מנחה, אזי יש להקשות הרי גם בשחר יש מנחה של תמיד של שחר וכן קריבה בשחר מנחת חביתין?

אי זהו מורא ואי זהו כבוד?

מהו המייחד את כל ההלכות הכלולות במורא אב ואם, לעומת אלו הכלולות בכיבודם?

פורסין על שמע

איתא במגילה כג: מתני’ אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם… פחות מעשרה. גמ’ מה”מ? אמר ר’ חייא בר אבא א”ר יוחנן דאמר קרא  “ונקדשתי בתוך בני ישראל” (ויקרא כב-לב)  כל דבר שבקדושה לא יהא

גאל ישראל

על עניית אמן לאחר “גאל ישראל”

למה אומרים ‘חידוש’ ולא ‘חדש’ על דבר תורה?

למה אומרים חידוש ולא חדש על דבר תורה? בגלל שכל החידושים נאמרו בהר סיני ולכן אין המדובר בדבר חדש אלא בחידוש של דבר ישן. כלומר, הדבר תורה קיים רק אני מחדש אותו –  renew ולא new. (נשלח ע”י מוטי מלול)

פירושים ועיונים בתפילת ערבית

על אמירת “והוא רחום”, על סמיכת גאולה לתפילה בלילה ומדוע אין אומרים בערבית חזרת הש”ץ.

מנהגים באמירת פיטום הקטורת

כתב הבית יוסף בס’ קלג בשם רבינו הגדול מהר”י אבוהב שאין לומר פיטום הקטורת אלא מתוך הכתב שמא יחסר אחד מהסממנים והיא חייב מיתה בקריאה כמו בהקטרה ואולי שמזה הטעם אין אומרים אותו מקצת מקומות אע”פ שאומרים פרשת הקורבנות ע”כ.

המקור ל”שיר של יום” לכל אחד מהימים

המדרש המתאר מה המקור לכל אחת מהקריאות בשיר של יום.

טעמים והסברים על קדושת ובא לציון

טעמים לאמירת קדושת ובא לציון ומדוע אומרים ובא לציון ביום חול ולא בשבת ויו”ט.

הסברים ועיונים על “נפילת אפיים” בתפילה

הסברים על הסיבות וההלכות ב”נפילת אפיים” אחרי חזרת הש”ץ בשחרית.

הסברים, הלכות וביאורים בנוגע לחזרת הש”ץ

על הסיבה לחזרת הש”ץ, קדושה, מודים דרבנן, ועוד נושאים.

“אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין”

מדוע אדם אינו יכול למדוד את גורנו ואח”כ לברך שישלח ה’ ברכה במעשי ידיו?

חיזוקים באמונה

חותמת של ה’ היא אמת. האותיות של חותמת הם הפוכות כדי שאחרי החתימה האותיות יהיו בסדר הנכון. לפעמים נראה שהכול הפוך אבל רק הקב”ה יודע שזה רק נראה כך אבל למעשה זה הנכון ביותר.

סיום תפילת שמורה עשרה – אלהי נצור ועושה שלום – ביאורים והלכות

על “אלהי נצור”,”עושה שלום”, הפסיעות לאחור וההמתנה לאחר התפילה.

ביאורים והסברים קצרים על ברכות שמונה עשרה

מדרשים הסברים והלכות על ברכות מתפילת שמונה עשרה , מסודרים בסדר הברכות.

“מפני מה לא עסקת בתורה?”

אל לו לאדם להחליט שהוא רשע, שהרי בכך הוא מונע את עצמו מכל אפשרות של כניסה של הקודש וחזרה בתשובה. על האדם לנסות להתקדם, ולא לגזור על עצמו שהוא רשע ואין לו חלק בתורת ישראל.

פעילות ומנוחה בעולם הבא

מדוע אין לתלמידי חכמים מנוחה בעולם הבא? האם אין זו מטרתו של העולם הבא – להגיע לשלמות ולמנוחה רוחנית אחרי חיים מלאים עמל ויגיעה?

תפילתו של ר’ נחוניא בן הקנה

הרב קוק מסביר שבדרך כלל תפילה נאמרת בשעת סכנה או קושי כלשהו. לכן, חז”ל שאלו מה מקום לתפילה לפני כניסה לבית המדרש – מהן הסכנות הכרוכות בלימוד בבית המדרש? אך ר’ נחוניא הבין, כנראה, שגם בבית המדרש הוא עומד בפני אתגרים רוחניים ומוסריים לא פשוטים, ולכן בהחלט ‘יש מקום לתפילה זו’.

עם ישראל ולימוד התורה

ברור שגם המקדש עצמו אינו המטרה הסופית. אפשר לדבר על מטרה נעלה ואמורפית יותר כמו “ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד”, אך נוכל גם להתמקד במטרה ממשית יותר – “לקרב ישראל לאביהם שבשמים”.

הצופים והשחקנים

על יהודים צופים ויהודים שחקנים…

תפילת שמונה עשרה – כיצד מתפלל והלכות כלליות

על הפסיעות שלפני העמידה, צורת העמידה וכיצד מתפלל.

איש ואישה – הפכים משלימים

הקב”ה שברא את כל העולם וגם את בני האדם יודע שהדרך היחידה בה יכולים הם לזכות לחיי הנצח והעולם הבא היא רק בדרך ד’, האמונה, התורה והמצוות, וחרף כך אין הוא מכריח אף לא אחד מבניו ובנותיו היקרים והאהובים ללכת

התהליך התדירי של התעלות הבריאה

כשעושה הוא האדם צעדים להידבק ב-ד’ יתברך ובמידותיו ולעלות מעלה במעלות התורה, הקדושה, החכמה, הבינה והדעת צריך הוא לדעת שיש אינסוף דרגות בדרך הזו.

תפילת שמונה עשרה – הסבר לסדר הברכות

אמר רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו, לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות. אמר רבי חנינא שלש ראשונות למה הן דומות לעבד שמסדר שבח לפני רבו. אמצעיות למה הן דומות לעבד שמבקש פרס מרבו. אחרונות למה הן דומות לעבד שקבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו ( ברכות לד.)

תפילת שמונה עשרה – מדרש על מתי נתקנו הברכות

מצינו יח’ ברכות של תפילה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו (לא נתקנו בפעם אחת אלא בזמנים שונים), כיוון שבאו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנום כסדרן

עיונים על קריאת שמע

מנהגים באמירת אל מלך נאמן לפי ק”ש, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד והאם יש חובה לומר ק”ש בטעמי המקרא

איש את רעהו יחד יעזורו

בשעה שאנו מקיימים מצווה מסויימת הבה לא נשאיר את היד מיותמת ונתאחד עם הקב”ה בקיום מצוותיו כל אחד יחד עם רעהו וכך גם נתאחד אנחנו ונקבל כח ישרות ממנו יתברך.

ביאורים על ברכות קריאת שמע

קורין ק”ש ומברכין בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה וסמכום על הפסוק “שבע ביום היללתיך על משפטי צדקך” ( תהילים קיט,קסד) ? טור ס’ נח.

עיונים קצרים על קורבנות ופסוקי דזמרה בתפילת שחרית

העקידה – קוראים את פרשת העקידה כדי לזכור זכות האבות לפני הקב”ה וגם להכניע יצרו לעבוד השי”ת כמו שמסר יצחק נפשו . ולאחריה אומר את הפסוק ” ושחט אתו על ירך המזבח צפונה וכו’ – כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב”ה

ביאורים על הקדיש

כתב הטור בסימן נו שהטעם שהקדיש תוקן בלשון ארמית מפני שמלאכים לא יתקנו בנו, שאנו משבחים שבח נאה כזה שאם יבינו המלאכים (שאינן מכירין ארמית[1]) אזי הם יקטרגו עלינו וגם[2] ע”י זה הקב”ה נזכר לחורבן הבית וגלות ישראל כדאיתא בברכות