הבן יהוידע מביא בשם הזוהר הקדוש שלעתיד לבוא כהנים יהיו לויים ולויים יהיו כהנים, ונשאלתי מה הפשט בכך וכיצד אפשר לבאר זאת, וחשבתי בעה"י לומר שזה קשור לכך שאמנם כעת הלכה כבית הלל אך לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי, וכידוע …

חילופי התפקידים בין הכהנים והלויים לעתיד לבוא Read More »

במהלך שנות השעבוד שלהם במצרים הוכבדה עבודת הפרך על עם ישראל בהוראת פרעה, וכל זאת מאחר ו-ד' יתברך רצה להוציאם טרם זמנם מאחר והגיעו למ"ט שערי טומאה, ואם היו מגיעים לשער הנ' לא היתה תקומה לשונאיהם של ישראל (בלשון סגי …

על מי תוטל מלאכת תיקון אותו שער הנ' ש-ד' הבריח אותנו ממנו במצרים? Read More »

החושים שלנו אינם יכולים לאפשר לנו לקלוט את התמונה השלמה אלא רק חלק מזערי ממנה, ורק לימוד התורה הקדושה והחדרת חכמת ד' אלינו יכולים להעצים את יכולתנו לראות את התמונה כל פעם מזוית יותר ויותר רחבה ולהתקרב עוד ועוד ליכולת …

לראות את התמונה השלמה Read More »

כמה נקודות חשובות ביותר עליהן צריך כל בעל נפש לתת את הדעת בתקופה הזאת בנושא החיוב לחבוש מסיכה ולשמור על מרחק ראוי בין אנשים מחוץ לבית ובפרט במקומות ציבוריים בתוך כל שאר ההנחיות

מגילת אסתר מתארת תקופה ארוכה שבה עם ישראל היו שרוים בצרה ובהסתר פנים, ובסופו של דבר לאחר שזכו לישועה ניסית מעל הטבע, הבינו איך כל המהלכים מתחברים לתמונה אחת שלמה שמלמדת על השגחה פרטית מופלאה ושליטה אלוקית מוחלטת בכל העולם, …

דברי חיזוק בעקבות המצב Read More »

למה נאמר "כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו" ות"ח יותר מכולם..  1.  בתלמידי חכמים אמונים על עץ החיים והיא התורה ות"ח הם הגננים בגן ה' והיצר הראשון בבריאה הוא הנחש שהטעה את אדם הראשון שהוא נזר הבריאה יציר כפיו של בורא …

כל הגדול מחבירו Read More »

תפילת אלוקי נצור כולה עוסקת בתיקון המידות.
נראה לבאר את רצף הדברים

בתפילה המודפסת בסידורים למוצאי שבת מופיע: "ופתח לנו ה' אלוקינו… שערי אורה, שערי אורך ימים ושנים…" (ועוד כשישים שערים).
מה עניינה של תפילה זו? ומדוע דוקא במוצ"ש?

חטאו של עכן, על שלל השלכותיו: עכן עבר על ציווי השם לא לגעת בחרם וכפועל יוצא מכך, החטיא את כלל ישראל בעבירה של חילול הברית עם השם: "חטא ישראל וגם עברו את בריתי, אשר ציויתי אותם וגם לקחו מן החרם …

סיפור עכן: היקף העונש בהתאם להשלכות ולא רק למעשה Read More »

"כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלוהיך בידך, ושבית שביו" פרשנים רבים מתיחסים למלחמה על אויביך, כאל מלחמה ביצר הרע, מאחר והפרשה נקראת באלול חודש הסליחות. מה עוד שהדבר מסתדר היטב עם ההמשך שנאמר בלשון יחיד: "ונתנו".יחד עם זאת, …

"ונתנו ה' אלוהיך בידך" Read More »

חשבתי בעה"י לתת פירוש נוסף למשנה: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד, א). "הכובש" אותיות "הכבוש". המילה "את" מסמלת את הכל היינו מא' ועד ת'. "יצרו" אותיות "צורי", שהמצודת דוד והמלבי"ם מפרשים: מלשון צור וסלע ור"ל חזקי, תקפי, ע"כ. …

ביטול שמרים הכי גבוה שאפשר Read More »

רואה את הבית החדש של השכן ומקנא? רואה את המכונית המפוארת של החבר ומרגיש צביטה בלב? אוי כמה שהעוה"ז מלא בתעתועי שוא, שהרי אחד מתחומי ההתמחות של היצר הרע (יצר מלשון צייר) הוא לצייר ציורים שקריים לאדם שמהוה את נזר …

השקר שעומד מאחורי הקנאה Read More »

כשפרעה שמע שלעם ישראל יש דרישות כלפיו הוא החליט להכביד עליהם את העבודה כדי שיהיו מרוכזים ושקועים בה ושלא יהיה להם ולו שניה אחת של זמן "מיותר" כדי לחשוב על דברים אחרים כמו למרוד בו או לצאת נגדו בצורה כלשהי, …

התרופה היחידה נגד היצר הרע Read More »

חשבתי בעה"י כיצד יתכן שדוקא הצדיקים עומדים בפני הכי הרבה קשיים ונסיונות בעוה"ז יותר מכולם? וכדי לענות על התשובה נשתמש במשל. מה עושה אדם שברשותו סל גדול של רימונים ומתוכם הוא רוצה לאכול כמה ולסחוט כמה? כל רימון רקוב או …

גם אתם מרגישים שסוחטים אתכם? Read More »

אחד הכינויים לאשה במערכת הזוגיות היהודית הוא "יונתי", כדכתיב: "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל" (שיר השירים ה, ב). וחשבתי בעה"י על הטעם לכך, שהרי היונה ממליטה שתי יונים, זכר ונקבה, שגדלים יחד ועם …

יונתי נשמתי Read More »

בני ביקש לאכול מעדן ואמרתי לו שאם יסדר את חדרו יוכל לקבלו. לאחר שסיים שאלתי אותו מי הרויח יותר מכולם מזה שסידרת את חדרך? והוא ענה לי שהוא, וכמובן שבנוסף לכך הוא נהנה גם מאכילת המעדן וכך ההנאה והרווח שלו …

הנאה ושכר כפולים ומכופלים Read More »

חשבתי בעה"י לבאר את דברי הגמרא: "עולמך תראה בחייך" (ברכות יז.) בצורה הבאה. רוצה לדעת איך יראה עולמך היינו העוה"ב שלך? תבחן ותביט בחייך היינו בתוכך ומסביבך כיצד נראה העוה"ז שלך ותוכל להבין לבד. אתה הוא זה שבונה לעצמך את …

איך יראה עולמך היינו העוה"ב שלך? Read More »

הגיבור שסוגר את עיניו רואה יותר מכולם. מידה כנגד מידה, כדכתיב: "עַיִן תַּחַת עַיִן" (שמות כא, כד) היינו ראיה כנגד ראיה. אתה שומר על עיניך מראות ברע ומוכיח בכך עד כמה אתה אוהב ודבק בבורא עולם וכמה חשובה ויקרה לך …

מי רואה יותר טוב מכולם? Read More »

לא יגיד האדם מה לי ולחרבן שני בתי המקדש. הם חטאו ואני צריך לסבול? אני צריך לתקן את מה שהם קילקלו? ולהבנת הענין נביא משל על אדם שזומן לחקירה משטרתית ובה הציגו בפניו הקלטה בה הוא נצפה כשהוא מבצע עבירה …

את החטאים של מי אנחנו מתקנים? Read More »

בפרשתנו מתוארת פעולתו של פנחס, המוגדרת כקנאות. קנאות בהגדרה היא משהו שחורג ממסגרת ההלכה. משהו שנועד לבטא את הקרבה לה' על ידי ביצוע פעולה שנוגדת את ההלכה.
אולם, רש"י על הפרשה לכאורה מכניס את הכול למסגרת ההלכה. הוא מתאר שנעלמה ההלכה ממשה, ואילו פנחס אומר לו "כך מקובלני ממך – הבועל ארמית קנאים פוגעים בו".
על כך קשה – מה פתאום ההלכה נתעלמה ממשה? אפשר אדם שאומר "עמדו ואשמעה מה יצווה ה' לכם" נתעלמה ההלכה ממנו?

למרות כל המיוחד וההוד והדר במיטת נשיקה כמו של אהרון הכהן, נשאלת השאלה למה חמד משה מתה כזו ולא מיתה כמו חנוך בן ירד שלא מת בגופו ונלקח. או יכל להתאוות למיתה כמו אליהו הנביא אשר עלה בסערה השמימה, או מיתה כמו רבי יהושע בן לוי שנכנס בעודו בחיים לגן העדן.

גיליתי גילוי מענין, שהוא מדהים בעיני. דוקא כשממש יצאתי מעצמי למען מישהו אחר, הגיעו לי חידושים רבים בתורה. זה היה בתקופה שבני התינוק לא ישן בלילות והייתי מחזיק אותו ומטייל איתו למשך יותר משעה, באמצע הלילה. ושאר טיפול בילדים שהצריכו …

שכרה של מסירות נפש Read More »

ברכת המזון- תמיד במנגינה, כדי לשתף את כל הנוכחים. חווייתיות,משפחתיות. כושר- עושה הליכות ארוכות, שכיבות שמיכה שהיו מפליאות את כל מי שצפה בך.היית עקשן בעניין הבריאות, להיות בריא וחזק. מילה לא שוברים- פעם היה צריך להעביר הרצאה בפני תלמידים. אבל …

פנינים מתורתו והנהגתו של הרב יוסף (ג'ו) ארנקרנץ ז"ל Read More »

נביא כאן ארבע גישות ושיטות של גדולי ישראל בנושא דרך לימוד המדרש

כמה פעמים אמרתי לעצמי שאני רוצה להגיע מוקדם יותר לתפילה? למרות זאת, משום מה תמיד יש סיבות טובות להגיע לתפילה ברגע האחרון… האם יש דרך ושיטה שרגליי יימשכו מאליהן להגיע לתפילה בשמחה וחשק, מוקדם וברוגע? נראה שהתשובה נעוצה בעצם תודעת התפילה. מהי תפילה.

מובא בשם האר"י ז"ל שאף על פי שביהמ"ק חרב ואין עבודה וקרבנות, מכל מקוםבשבת נעשים כל היחודים ממילא כמו בזמן ביהמ"ק, עד כאן דברי האריז"ל. זהו שאמרו בגמ' ש'שבת קביעא וקיימא' [פרושו לעניננו ששבת אינה משתנה בין זמן המקדש לזמננו אנו]. רק לשמוח יש 'מפני כי השכינה הקדושה שורה בתוכנו, כמו בזמן ביהמ"ק' ("תפארת שלמה" לרבי שלמה מרדומסק זצ"ל , בחוקותי).

מה פירוש הזמר "שלום עליכם מלאכי השרת"? ביאור נפלא מובא ב"תפארת שלמה" של רבי שלמה מרדומסק זצ"ל (פרשת במדבר).

ברכת יוצר אור וברכת המעריב ערבים מיוסדות על התבוננות בבריאה. יש בזה מעין קריאה לאדם: שים לב לעולם הגדול והמופלא של ה'. "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה", גם מה שנראה חזק ויציב ומובן מאליו הוא בעצם נברא.

על אהבת ה'

נתבונן בדין המובא במשנה (כלים יא, ב) לגבי מתי כלי אינו מקבל טומאה, ומזה נלמד בהמשך לענין מתי אין חשש של גאוה ואנוכיות.

במסע לפולין אליו יצאתי יחד עם חבורה יקרה של תלמידי כיתה י"ב מישיבת חספין, מעט לפני הפסח האחרון [תשס"ז], אירע המעשה הבא. איש העדות שהיה עמנו, אדם יקר שביקרים, מאמין גדול ואופטימי בלתי-נלאה, אמר בדרך לטרבלינקה שהוא אינו אומר "א-ל …

א-ל מלא רחמים באושוויץ וטרבלינקה: על התפילה לאחר השואה Read More »

בדומה לבקבוק משקה אטום שרק לאחר שמוזגים את תוכנו לתוך כוס אפשר לדעת איזה משקה הוא מכיל, גם על כל אדם ואדם ניתן ללמוד בעיקר דרך מוצא פיו ומאופי מעשיו שמשקפים את התוכן, הפנימיות והמהות שלו.

כשרואים אדם שמוכן לשלם על דבר שנשבר לו אע"פ שאף אחד לא חייב אותו לכך ולו רק כדי לא לברוח מכל אחריות ולגלגל את ההפסד לצד השני, ניכרת כאן גדולת האדם באמצעות מעשהו האצילי שמיוחס לעובדת היותו צדיק בעל יראת שמים שעובד את ד' ודבק בו יתברך, לומד תורה, מקיים את מצוותיה ומתקן את מידותיו.

האדם צריך לכבד את הנשמה ואת רצונותיה העליונים והקדושים, ולהעניק לה את החשיבות הראויה בכלל וביחס לגוף החומרי בפרט. אדם שנותן לגוף שלו לשלוט בנשמתו דומה לאדם שבמקום לרכב על החמור נותן לחמור לרכב עליו.

אין סיכוי שמלך מלכי המלכים יחסיר מאדם שקשור אליו והולך בדרכו דבר מה אלא יעניק כל מה שהוא צריך הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית כדי להשלים את השליחות לשמה נשלחה נשמתו לבצע על הצד הטוב ביותר.

יש לא מעט דברים שאפשר ללמוד מהנמלה החרוצה בעה"י ואחד מהם הוא שברגע שהיא מוצאת פינה בה מרוכזים כמה פירורי לחם או שאריות של מזון כלשהו, הדבר הראשון שעולה בראשה הוא לרוץ ולקרוא לכל חברותיה כדי שגם הם יהנו מזה. …

דברים שניתן ללמוד מהנמלה Read More »

הרלוונטיות של פרשת נח לימינו: בפרשה מוזכר המושג חמס: "ותמלא הארץ חמס", ומוזכרת הקשת בענן אותה בחר אלוהים שתייצג את הברית שכרת בינו ובין ברואיו, לבלתי השחת בשנית את הארץ לעולם. יותר מזה, אלוהים הועיד לקשת  תפקיד נוסף והוא להזכיר …

ותמלא הארץ חמס Read More »

איתא בגמרא: "אין אדם נתפס בשעת צערו" (בבא בתרא טז:), וחשבתי בעה"י לפרש את דבריו של רבא בצורה הבאה, שהרי אין השכינה שורה על מי שנמצא בעצבות שאין לה שום מקור בקדושה אלא רק מתוך שמחה, כשם שהשכינה הסתלקה מיעקב אע"ה במשך 22 השנים בהם חשב בטעות שיוסף מת כפי שאמרו לו בניו והיה אבל בשל כך, ורק לאחר שראה אותו שוב והפעם כמשנה למלך מצרים חזרה השכינה לשרות בו, וגם כשם שאמר אלישע הנביא: "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ד'" (מלכים ב, ג, טו) וע"פ הפירוש של המצודת דוד נסתלקה ממנו השכינה מאחר וכעס על יהורם ולכן לא יכול היה להתנבא שהרי אין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה והכעס בא עם העצבון, וכאשר המנגן התחיל לנגן שרתה עליו רוח הנבואה מאחר והניגון מילא אותו בשמחה

ימי החול מ-א' ועד ו' מסמלים את הטבע והעולם החומרי והזמני הזה ולכן מתאים שיהיו בני הזוג אלו של אלו, ולעומת זאת השבת שהיא מעין עוה"ב היא מעל הטבע ולכן ראוי שגם בן זוגה יהיה מעל הטבע

הרי לא יתכן שהצעצועים הזולים ביותר יגיעו עם הוראות הפעלה מפורטות בזמן שהיצור המורכב והמשוכלל ביותר בכל הבריאה כולה לא יגיע עם הוראות כאלה.

מענין לראות איך היצר הרע מצליח לעבוד על בני האדם כשהוא תופס אותם ברשתו וכובל אותם בכבלים שקשה להם להשתחרר מהם, שהרי אם תתן לכל בני האדם עצה טובה וחכמה שתעזור להם להרויח עוד כסף או להשיג תועלת כלכלית או …

היצר הרע מבריח את האדם מן התוכחה שתביאהו לחיי העולם הבא Read More »

איתא במשנה: "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" (אבות א, ב). ומדברי שמעון הצדיק ניתן להבין שכשם ששולחן יכול לעמוד רק אם יש לו לפחות שלוש רגלים שמחוברות אליו בעת ובעונה אחת, כך גם …

למה דווקא על שלושת הדברים האלה העולם עומד? Read More »

איתא במשנה: "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" (אבות א, ב). וחשבתי בעה"י שישנו מכנה משותף מענין בין השלושה והוא שהם מרחיקים את האדם משנאת חינם ומצורת החשיבה השקרית והפירודית, שהאדם עלול לחשוב בטעות …

הוו זהירים באהבה ובאחדות שהעולם עומד עליהם Read More »

כתב החכם באדם: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (משלי כח, ט), שהרי בדומה לתכונה המופלאה של ארץ ישראל להקיא מתוכה את כל מי שאינו ראוי להיות בה כך גם לביהכ"נ יש תכונה דומה להקיא מקרבו את מי שאינו …

מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה | ביאור מחודש Read More »

אם אדם יהיה אסיר תודה לרופא שירפא את גופו החומרי, יציל את חייו ויעניק לו עוד כמה שנות חיים בעולם השפל הזה, כל שכן שעליו להודות, לשמוח ולהעריך יותר את מי שעזר לו לתקן את נשמתו וזיכה אותו בכך לחיי הנצח האינסופיים של העוה"ב.

ניתן לשים לב שבמבנה האות פ' בכתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) ישנם לפחות שני דברים מיוחדים. בדומה לאותיות הסופיות היא ארוכה יותר משאר האותיות שאינן סופיות, ובזמן שאותיות רגילות תופסות מקום של שלושה קולמוסים, אחד לגג של האות, אחד …

הפנימיות הסודית של האות פ' Read More »

כיצד יתכן שאנשים מסוימים מסוגלים לפחד מחרקים, חושך, מקומות סגורים או גבוהים ובמקביל אינם פוחדים לחטוא, להתעלם מכל הדברים בהם הם מצווים בתורה הקדושה ולפעול נגד רצון ד' שברא ומחייה אותם בכל רגע ורגע?

כשם שאגוזים נותנים למי שיש שיניים, ומתנה חשובה ויקרת ערך לא מפקידים בידי אדם שיזלזל בה ולא יעשה בה כל שימוש ואולי אף יעבירה למישהו אחר מתוך חוסר הערכה, כך גם הקב"ה למעשה מחכה ליום בו יצמחו לנו "שיני בינה" שמסמלות הבנה והכרה עצמיים ופנימיים מצדנו בערכן האמיתי והעצום של המתנות האדירות שיהפכו למציאות של ממש בקרוב בעה"י ומהוות את תכלית הבריאה.

יש שמיעה ויש שמיעה כמו אצל יתרו כך אצלנו.. כל השינויים מתחילים אצל האדם ברגע שהוא שומע הוי אומר מפנים את הדברים.. אצל יתרו השמיעה לא היתה קליטת נתונים גרידא כי אם הפנמה..ויותר מכך יישום השמיעה בחיי המעשה..
והשאלה הידועה הנשאלת כאן, האוזן השומעת של יתרו במה היה כוחה גדול יותר משל שאר בני דורו, עם זאת ששמעו לא עשו מזה עסק, והדברים חלפו על פניהם, לא השפיעו עליהם מאומה..

המים נמשלו לתורה כדאיתא בגמרא: "אין מים אלא תורה, שנאמר (ישעיהו נה, א): 'הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם'" (בבא קמא פב.) מחד וקשה כי מאידך נמשלו המים גם לתאוות האסורות, וכיצד יתכן שאותם מים יסמלו דבר כה עליון כמו התורה שמיוחסת לצד העליון ביותר שבאדם ולשמה נברא העולם יחד עם ישראל, ובמקביל גם לדבר ירוד ושפל כמו תאוות פסולות שמיוחסות לצד הבהמי של האדם שמשותף לו ולבעה"ח?

כדי לשמור על גבולות ההלכה ולפעול בהיתר בענין זה אמנם מתירים לאדם להוציא את הקדרה מחוץ לפלטה אך עם זאת ברובד המעשה אסור לו להניחה מידיו וברובד המחשבה הוא נדרש שדעתו תהיה להחזיר את הקדרה לפלטה מרגע נטילתה בידיו, וניתן ללמוד מכאן שהפסיקה מנסה למנוע מצב של הפסק (נתק) בין הקדרה לכירה בכל שלבי התהליך השונים.

כל אדם יכול להגיע לרמת חיים חלומית, שמימית וקדושה עוד בעוה"ז כך שכל ימי השבוע שלו יהיו כמו שבת וחג.

אם היינו רואים מה שאחיו של יוסף הצדיק עשו לו בזמן אמת חלק היו אומרים שזה מעשה איום ונורא שאסור לעשות אותו בשום פנים ואופן וחלק היו תוהים כיצד יתכן שהקב"ה מאפשר לדבר כזה להתרחש במציאות ועוד לאדם כזה צדיק, אלא שחשבתי לומר שבדומה למגילת אסתר ובהרבה מצבים נוספים גם כאן קל יותר להיות חכמים יותר לאחר מעשה כשהתמונה השלמה מתבארת ורצון ד' מתגלה, והנה כמה דברים חשובים ונפלאים שהתגלגלו בעקבות מכירתו של יוסף למצרים.

עצם קיום החסרונות מהוה את הבסיס והתשתית איתם יכול להגיע האדם לתענוג, אושר, שמחה, ברכה ושלמות בחייו כשהוא זוכה להשלימם

הפיוט היפה שמקורו בספר משלי משבח את האישה.
הוא נאמר על ידי הבעל בערב שבת, רגע לפני אמירת הקידוש שהוא הזמן החשוב ביותר, והוא נאמר בזמן שכולם עומדים ובפני כל המשפחה והאורחים.
מילות הפיוט בשמיעה ראשונה נשמעות מובנות, אך כשקוראים היטב, מגלים מסרים רבים, חלקם אינם מובנים לכולם.

למה מברכים את המלאכים?
מה המקור לפיוט ששרים בערב שבת לפני הקידוש?
כמה מלאכים מגיעים? ולמה?

רק בדורות האחרונים גילו המדענים שגודלה של השמש הוא פי 400 מזה של הירח אעפ"י שלפי מה שעין האדם מסוגלת לקלוט מכדור הארץ הרושם הוא שמדובר בכוכבים מאותו סדר גודל…

אחד ממטרות העל שהאנושות הציבה לעצמה מאז ומעולם היא לגלות את הנוסחה המנצחת שמבטיחה את האושר האמיתי בחיי האדם ואף השקיעה לצורך כך משאבי זמן, מרץ וממון רבים. אנסה בעה"י לכתוב כאן כמה מהדרכים הרבות והחשובות שיעזרו לכם להשיג את המטרה הנכספת הזאת עפ"י השקפת היהדות.

הוא מתחזה לחבר הכי טוב שלך אבל למעשה הוא רוצה להשמיד אותך.

מי שבאמת מכיר ולו במעט את מלך מלכי המלכים יודע שבשונה מבני אדם הוא לעולם לא טועה וכל מה שעושה עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות הוא לטובה בין אם ניתן להבין זאת בשכל האנושי המוגבל של האדם ביחס לחכמה האלוקית האינסופית ובין אם לאו.

כשהאדם מתבטל לחלוטין לדבר מסוים הוא נהיה חלק ממנו ולכן לא מרגיש כל קושי.

קב"ה מדבר עם כל אחד מברואיו בכל זמן, מקום ומצב, אך אם האדם אינו בקיא בשפה האלוקית העליונה כל מה שהוא ישמע זה רק שקט

ניתן לעשות אינספור טעויות בפרשנות האישית שכל אחד נותן למושג "אהבה" עפ"י הבנתו האנושית המוגבלת שמבוססת על הדברים שהוא חוה, למד והתנסה בעברו, וכמו כן בהרבה מצבים אנשים טועים ומבלבלים בין הידלקות והתאהבות שמוגדרות כאהבה שתלויה בדבר כאהבתם של אמנון ותמר, לבין אהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר כאהבתם הטהורה של דוד ויהונתן

אחד הדברים המהותיים שמאפיינים את כל בני האדם ומהוים את עיקר השוני ביניהם הוא הרצונות השונים שלהם ברבדים השונים של חייהם.

מה נתחדש כאן בסדר סליחות. י"ג מידות וּוידוי יש האומרים פעמיים בשבוע, ויש האומרים כל יום בשחרית ומנחה. התשובה הפשוטה היא שאין כאן חידוש באשר לתפילות היום-יומיות אלא מעין תפילה נוספת בבחינת "קומי רוני בלילה". תשובה זו נכונה ביחס לסדר הסליחות של כל הקהילות. אולם כשנעיין בסדר הסליחות שתיקנו חכמי אשכנז, נראה שהם ראו בסדר הסליחות נימה נוספת שאין בכל תפלה יום-יומית.

רבי נחמן מדמה את האדם שמתקשה לדבר עם הקב״ה, ללוחם אמיץ שעבר מלחמות רבות, פרץ דרך חומות בצורות, ובעומדו על שער הניצחון לכבוש את העיר שנלחם עליה זמן רב, חוטים של כורי עכביש חוסמים את הכניסה לשער הניצחון…

שמעון העמסוני היה דורש כל ״אתין״ שבתורה, כל מקום שכתוב המילה ״את״ זה בא לרבות משהו, כבד ״את״ אביך ואת אמך, לרבות אחיך הגדול, כשהגיע לפסוק ״את״ ה׳ אלוקיך תירא, פירש. עד כאן, פה הוא כבר לא יכל להמשיך, הוא פרש… איך יעלה על הדעת שיש עוד מישהו שצריך להיות יראים ממנו כמו שיראים מהקב״ה?!

אדם שמצליח להתבטל למי שאמר והיה העולם, מלך מלכי המלכים, אף באותם נושאים וענינים ששכלו אינו מצליח לתפוס ולעתים אף לא יכול, בידיעה שנברא סופי לעולם לא יוכל להבין לגמרי את חכמת בוראו האינסופי, אדם כזה מצליח להביא לידי ביטוי בצורה מדהימה את הרעיון שעומד מאחורי: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא"…

התפילה היא תנועה היוצאת מן האדם לאלוקיו. בתפילה יש מימד של שיח, ויש בה מימד של עמידה לפני ה'. במימד השיח – משמעות התפילה נעוצה בתוכנה: בקשות ותשבחות. במימד העמידה לפני ה' – אין משמעות מיוחדת לתוכן המילים, אלא לעצם העמידה לפני ריבונו של עולם. ניתן אף לומר כי אין לאדם כלל מה לומר, אך בעצם העמידה לפני ה' – הקִרבה אליו יתברך היא המטרה.

מתקנת חז"ל, בימי החנוכה נוהגים להודות ולהלל על הנס שאירע בימים אלה. ההלל וההודאה כוללים הוספת "על הניסים" בתפילה, קריאת הלל וכן ברכת "שעשה ניסים" בהדלקת הנרות. כשם שההלכה מכירה בניסים הלאומיים – כך היא מתייחסת גם לניסים שאירעו לאדם פרטי: ברכת "הגומל", ברכת "שעשה לי נס במקום הזה" ועוד.
נוסף על דרכי הודיה אלו, ההלכה מכירה בדרך הודיה נוספת – סעודת הודיה.